המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בעיות במערכת העצבים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

בעיות במערכת העצבים

  • על פי רוב, בעיות במערכת העצבים הן הפרעות במוח, הפרעות במערכת העצבים, הפרעות בחוט השדרה, מחלות או פגיעות מסוימות.
  • ישנן גם מחלות כרוניות של מערכת העצבים, וביניהן: אפילפסיה (כפיון), שבץ מוחי, פגיעות בחוט השדרה ובמוח, טרשת נפוצה ומחלת פרקינסון.
  • הגורמים למחלות אלו הם שונים ומגוונים, אך לכל אלו יש מכנה משותף אחד והוא: היכולת של המחלות הללו להשפיע על יכולות הנהיגה וכושר הנהיגה של הסובל מהן.
  • למחלות אלו יוחד פרק שלם במסמך של משרד הבריאות “תקנים והנחיות להתאמה רפואית לנהיגה” של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ועל פי פרק זה ניתן להעריך מה תהיה המלצת המכון הרפואי במקרה של בעיה במערכת העצבים – האם לאשר מתן רישיון נהיגה או לפסול את רישיון הנהיגה – וזאת במקרה של הופעת אחת המחלות הנ”ל, שכמובן גם תלוי בחומרת הופעתה ותסמיניה.

אילו בעיות נוירולוגיות יכולות למנוע ממני לחדש או לקבל רישיון נהיגה?

ישנם סימנים של מחלות נוירולוגיות שעשויים לפגוע בכושר הנהיגה של החולה. בין הסימנים ניתן למנות את אלה:

  • שינויים במצב הכרה.
  • הפרעת ערנות.
  • שדות ראייה מוגבלים.
  • תחושת בלבול.
  • סחרחורות.
  • שינויים בכוח השרירים.
  • שינויים בתאום פעולת השרירים.

רשימת הסימנים לעיל היא הנפוצה ביותר, אך כמובן שישנם סימנים נוספים שהופעתם עלולה לסכן את הנהג ואת משתמשי הדרך האחרים.

  • ההנחה הרווחת היא, שבמקרה של הופעתם של מספר סימנים מאלה שצוינו לעיל, מצב זה בהחלט עשוי לשבש את יכולת הנהיגה בכלי רכב. דוגמא לכך היא הסימן “שינויים במצב הכרה” אשר מהווה סכנה ממשית לנהג הרכב, ובשל כך סביר להניח שרישיון הנהיגה של אותו נהג ייפסל ו/או לא יחודש עד שמצבו יתייצב והכרתו תהיה יציבה (בדרך כלל זה קורה לאחר קבלת טיפול תרופתי קבוע, אך לא רק).
  • חשוב לדעת, כי במסגרת הערכת כושר הנהיגה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, רופאי המכון צריכים לקבוע האם המחלה הנוירולוגית (גופנית, שכלית או התנהגותית) עלולה לפגוע ביכולותיו של הנהג לנהוג בבטחה בסוג הרכב אליו הוא מבקש להוציא או לחדש רישיון.
  • המכון הרפואי לא עושה “הנחות” לנבדקים, ובמידה והוא מגלה אחד מהסימנים החמורים שצוינו לעיל (הפרעות הכרה, הפרעת-ערנות, מצבי בלבול, חסר בשדות ראייה או סחרחורות – פוסלים, בדרך כלל, את רישיון הנהיגה. חולשת שרירים ו/או הפרעה בתאום פעולתם דורשת הערכה רפואית קפדנית לגבי השאלה האם קיימת הפגיעה בכושר הנהיגה, ואם כן – מה היקף הפגיעה והאם בכל זאת ניתן לאפשר נהיגה או שמא הדבר יהווה סיכון בטיחותי (דבר שיגרום לפסילת רישיון הנהיגה).

פסילת רישיון נהיגה – בעיות נוירולוגיות:

להלן הליקויים הנפוצים בתחום הנוירולוגי (מערכת העצבים):

  • פגיעה מוחית (Brain Injury). יכולה להיגרם על-ידי מחלות (זיהומיות, ניווניות, דלקתיות, גידולים וכיוצ”ב), על-ידי רעלים (חומרים כימיים וכו’) וכן יכולה להיגרם על-ידי פגיעה פיזית (מכה חזקה בראש וכו’).
  • שבץ מוחי (CVA).
  • אירוע מוחי חולף (TIA).
  • חבלה מוחית (TBI).
  • מפרצת כלי דם מוחית (Cerebral Aneurysm).
  • גידולים תוך גולגולתיים (ראשוניים וגרורתיים).
  • מצב אחרי ניתוח תוך גולגולתי.
  • אפילפסיה (Epilepsy).
  • טרשת נפוצה (MS).
  • פרקינסון (PD).
  • שיתוק מוחין (CP).
  • סינדרום פוסט פוליומייליטיס (PPS).
  • שסעת עמוד שדרה (SB).
  • מחלות עצב-מוטורי (ALS, PLS, PMA).
  • מחלות עצב-שריר.
  • ליקויי שינה.

באילו מקרים המרב”ד יפסול רישיון נהיגה בשל בעיות נוירולוגיות?

  • אירוע מוחי (CVA).

ככלל, במקרה של אירוע מוחי CVA עשוי המרב”ד לקבוע כי מי שלקה באירוע המוחי אינו מתאים לקבל / להחזיק ברישיון נהיגה. עם זאת, במצבים מסוימים ובהגבלות מסוימות, ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה.

להלן המצבים שבהם ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה לאחר אירוע מוחי CVA:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • לאחר תקופת המתנה של חודש לאחר האירוע המוחי.
  • לאחר קבלת דיווח מפורט מהרופא המטפל או מרופא מומחה לגבי תפקודו של הנהג לאחר האירוע המוחי
  • במקרים מסוימים יידרש אותו נהג לבצע מבחן נהיגה חוזר, על מנת לוודא שכושר הנהיגה שלו לא נפגע.
  • רישיון נהיגה לרכב מקצועי:
  • לאחר תקופת המתנה של חודש לאחר האירוע המוחי.
  • לאחר שהמרב”ד שוכנע שמטלות הנהיגה תואמות את יכולותיו של הנהג.
  • לאחר שהמרב”ד קיבל דיווח מפורט מהרופא המטפל או מרופא מומחה לגבי תפקודו של הנהג.
  • במקרים מסוימים יידרש אותו נהג לבצע מבחן נהיגה חוזר, על מנת לוודא שכושר הנהיגה שלו לא נפגע.

 

אירוע מוחי חולף (TIA).

במקרה של אירוע מוחי חולף TIA, הנהג שלקה בכך מנוע מלנהוג ברכבו הפרטי לפחות במשך שבועיים, ולגבי רכב מקצועי – מנוע מלנהוג ברכב מקצועי לפחות 4 שבועות.

לאחר תקופות אלו, ניתן יהיה לשקול השבת רישיון נהיגה לאחר שהמרב”ד שוכנע שכישוריו ויכולותיו של הנהג תואמות את הכישורים והיכולות הדרושים מנהגים – הן לגבי רכבים פרטיים והן לגבי רכבים מקצועיים.

להלן המצבים שבהם ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה לאחר חבלה מוחית / חבלת ראש:

  • חבלה מוחית / חבלת ראש (TBI).

במקרה של חבלת מוח / חבלת ראש, תינתן חשיבות מכרעת לשאלה האם החבלה גרמה להפרעה משמעותית בתפיסת המרחב החזותית, בתובנה, בשיפוט, בקשב, בזמן-תגובה, בזיכרון, בכוח השרירים ובראייה (כולל שדות ראייה). אם ישנה הפרעה באחד מהפרמטרים הללו – ייתכן שיוחלט לפסול את רישיון הנהיגה של אותו נהג – הן לרכב פרטי והן לרכב מקצועי.

אם עם זאת, בתנאים מסוימים יהיה ניתן לשקול השבת רישיון הנהיגה, ולהלן התנאים:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • לאחר שהמרב”ד שוכנע שמטלות הנהיגה תואמות את יכולותיו של הנהג.
  • במידת הצורך, הפניית הנהג לבצע מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
  • במידת הצורך, לאחר ביצוע מבחן נהיגה מעשי חוזר.
  • רישיון נהיגה לרכב מקצועי:
  • לאחר שהמרב”ד שוכנע שמטלות הנהיגה תואמות את יכולותיו של הנהג.
  • במידת הצורך, הפניית הנהג לבצע מבחנים נוירו-פסיכולוגיים.
  • במידת הצורך, לאחר ביצוע מבחן נהיגה מעשי חוזר.

 

מפרצת מוחית (Cerebral Aneurysm).

לאחר מפרצת כלי דם מוחי, לרוב יישלל רישיון הנהיגה של הנהג עד לאחר סילוק המפרצת, וקיים הבדל אם מדובר ברישיון נהיגה לרכב פרטי או ברישיון נהיגה לרכב מקצועי. בתנאים מסוימים, יהיה ניתן להשיב את רישיון הנהיגה, אך זאת רק לאחר עמידה בתנאים שנקבעו על-ידי המרב”ד.

להלן המצבים שבהם ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה לאחר מפרצת מוחית:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • לאחר תקופת המתנה בת 3 חודשים לפחות לאחר סילוק מפרצת כלי דם מוחי.
  • 3 חודשים לפחות לאחר הניתוח שבהם לא הופיעו סימפטומים.
  • הערכת נוירולוג על מצב קליני יציב.
  • רישיון נהיגה לרכב מקצועי:
  • לאחר תקופת המתנה בת 6 חודשים לפחות לאחר סילוק מפרצת כלי דם מוחי.
  • 6 חודשים לפחות לאחר הניתוח שבהם לא הופיעו סימפטומים.
  • הערכת נוירולוג על מצב קליני יציב.

 

אפילפסיה (Epilepsy).

חשוב לדעת, כי כל אירוע אפילפטי או שנשחד להיות אירוע אפילפטי – קיימת חובת דיווח למרב”ד לגבי אירועים אלו!

הגורמים שיכולים לדווח הם, בין היתר, בית החולים שסיפק את הטיפול הרפואי, הרופא המטפל שנודע לו על אירוע אפילפטי או שנחשד להיות אירוע אפליפטי, וכן כל גורם אחר שנודע לו הדבר.

אפילפסיה מהווה סכנה ממשית לנהג ולמשתמשי הדרך האחרים, ולכן נוטה המרב”ד להחמיר מאוד עם מי שסבל מאירוע שכזה. אך לא תמיד ייפסול המרב”ד את רישיון הנהיגה של הנהג, וגם אם כן – לעיתים יהיה זה לתקופות קצרות. להלן יפורט מתי יפסול המרב”ד את רישיון הנהיגה לאדם שחווה אירוע אפילפסיה, בין אם בזמן נהיגה ובין אם לא, לאיזו תקופה עשוי להיפסל רישיון הנהיגה, ובאילו מצבים ניתן יהיה להשיב את רישיון הנהיגה:

להלן המצבים שבהם ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה לאחר התקף פירכוס:

  • כאשר היה התקף פירכוס אך לא אובחן כהתקף אפילפסיה:
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 6 חודשים לפחות ללא התקף.
  • לבצע בדיקת EEG בשינה ובערנות וחובה שתצא תקינה.
  • לבצע בדיקת הדמיה וחובה שתצא תקינה.
  • אין סימנים למחלה או חבלה של מערכת העצבים המרכזית.
  • אין הפרעה נוירולוגית מוקדית.
  • רישיון נהיגה לרכב מקצועי:
  • להמתין 12 חודשים לפחות ללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • כאשר היה התקף פירכוס והוא אובחן כהתקף אפילפסיה:
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 12 חודשים לפחות ללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.
  • רישיון נהיגה לרכב מקצועי (מסחרי/משא/מלגזה):
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן, או שנמצא ללא טיפול במשך כשנתיים לפחות.
  • אין הפרעה קוגניטיבית.

לגבי מונית:

  • להמתין 10 שנים לפחות ללא התקף – כאשר מטופל תרופתית. או להמתין 5 שנים לפחות כאשר לא מטופל תרופתית.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.

לגבי אוטובוס ואמבולנס: מי שאובחן כסובל מאפילפסיה לא יכול להחזיק ברישיון נהיגה לרכבים אלו.

  • מי שעבר ניתוח לטיפול בהתקפי אפילפסיה:
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 12 חודשים לפחות ללא התקף לאחר הניתוח.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף לאחר הניתוח.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג או אפילפטולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן, או שנמצא ללא טיפול במשך כשנתיים לפחות.
  • אין הפרעה קוגניטיבית.

לגבי מונית:

  • להמתין 10 שנים לפחות ללא התקף לאחר הניתוח – כאשר מטופל תרופתית. או להמתין 5 שנים לפחות לאחר הניתוח כאשר לא מטופל תרופתית.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.

לגבי אוטובוס ואמבולנס: מי שאובחן כסובל מאפילפסיה לא יכול להחזיק ברישיון נהיגה לרכבים אלו.

  • כאשר התקפי האפילפסיה באים רק בזמן שינה:
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:

לאחר התקף בודד:

  • להמתין 12 חודשים לפחות ללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.

לאחר התקפים חוזרים (בשינה בלבד או מיד לאחר התעוררות):

  • להמתין 3 שנים לפחות עם התקפים בשינה בלבד.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.

לגבי מונית:

  • להמתין 10 שנים לפחות ללא התקף – כאשר מטופל תרופתית. או להמתין 5 שנים לפחות כאשר לא מטופל תרופתית.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.

לגבי אוטובוס ואמבולנס: מי שאובחן כסובל מאפילפסיה לא יכול להחזיק ברישיון נהיגה לרכבים אלו.

  • כאשר ההתקף האפילפטי מגיע על רקע שינוי במינון התרופתי:

אם הרופא המטפל המליץ על הפחתה במינון התרופות לגבי אפילפסיה, ובשל ההפחתה במינון הופיע התקף אפילפטי, ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה בתנאים הבאים:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 3 חודשים לפחות ללא התקף וכאשר הטיפול התרופתי מיוצב.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף, ושנה לפחות שהטיפול התרופתי יציב לאחר ששונה.
  • להביא הערכה מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.

לגבי מונית ואוטובוס: לא ניתן להחזיק ברישיון נהיגה לרכבים אלו.

  • כאשר ההתקף האפילפטי מגיע על רקע הפסקת הטיפול התרופתי (או שינוי מינון):
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 3 חודשים לפחות ללא התקף, או שנה ללא טיפול תרופתי וללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף, ושהטיפול התרופתי יציב לאחר ששונה.
  • להביא הערכה מרופא מומחה נוירולוג או אפילפטולוג לגבי מצב ותפקוד הנהג.

לגבי כל רכב ציבורי (מונית, אוטובוס, אמבולנס וכיוצ”ב): לא ניתן להחזיק ברישיון נהיגה לסוגי רכבים אלו.

  • כאשר ההתקף האפילפטי מגיע על רקע הפסקת הטיפול התרופתי (או שינוי מינון):
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • להמתין 3 חודשים לפחות ללא התקף, או שנה ללא טיפול תרופתי וללא התקף.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג שאומרת שכשיר לנהיגה.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף, ושהטיפול התרופתי יציב לאחר ששונה.
  • להביא הערכה מרופא מומחה נוירולוג או אפילפטולוג לגבי מצב ותפקוד הנהג.

לגבי כל רכב ציבורי (מונית, אוטובוס, אמבולנס וכיוצ”ב): לא ניתן להחזיק ברישיון נהיגה לסוגי רכבים אלו.

  • במצב של התקפי אפילפסיה פשוטים וחלקיים:
  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • אם סוג ההתקפים לא השתנה במהלך 12 חודשים אחרונים.
  • בזמן התקף (פירכוס) אין מעורבות של הגפיים.
  • אין הפרעות קוגניטיביות.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג לגבי מצבו ותפקודו של הנהג.
  • רישיון נהיגה לרכב מסחרי:
  • להמתין 5 שנים לפחות ללא התקף.
  • להביא הערכה מרופא מומחה נוירולוג לגבי מצבו ותפקודו של הנהג.
  • הטיפול התרופתי מתאים ומאוזן.
  • אין הפרעה קוגניטיבית.
  • רישיון נהיגה לרכב ציבורי:
  • להמתין 10 שנים לפחות ללא התקף.
  • אין הפרעה קוגניטיבית.
  • להביא חוות דעת מרופא מומחה נוירולוג לגבי מצבו ותפקודו של הנהג.

 

טרשת נפוצה (MS).

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית שבה פוגעת מערכת החיסון בתאי עצב. מדובר למעשה בשיבוש הפעילות של המערכת החיסונית, אשר במקום להגן על הגוף מפני זיהומים שונים (חיידקים, נגיפים וכיוצ”ב), היא תוקפת רקמות איברים שונים של הגוף עצמו.

חשוב לדעת, כי בטרשת נפוצה, הפגיעה היא במערכת העצבים, ולכך יכולות להיות השפעות משמעותיות על תפקודו של החולה.

התסמינים השכיחים של מחלת טרשת נפוצה הם, בין היתר, נימול וחולשה בגפיים, פגיעה בראייה, דחיפות ותכיפות במתן שתן, רעד, פגיעה בדיבור, עייפות וחוסר יציבות.

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית שנמשכת כל החיים.

במרבית המקרים, כאשר גילו לאדם מסוים את המחלה, יזמן המרב”ד את החולה לבדיקה רפואית, אשר לאחריה יפסול את רישיון הנהיגה שלו. עם זאת, חשוב לדעת שבהרבה מן המקרים ניתן להחזיק ברישיון נהיגה, ופסילת המרב”ד נעשית לרוב, למרבה הצער, באופן די אוטומטי.

להלן המצבים שבהם ניתן יהיה להשיב את רישיון הנהיגה למי שחלה בטרשת נפוצה:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • במידת הצורך, התאמת אמצעי נהיגה.
  • ביצוע הערכה פסיכולוגית (במסגרת הערכת כשירות לנהיגה הנעשית ע”י המרב”ד).
  • רישיון נהיגה לרכב ציבורי:
  • הערכת רופא מומחה נוירולוג + סיכום מעקב רפואי מטעם רופא זה.
  • במידת הצורך, התאמת אמצעי נהיגה.
  • ביצוע הערכה פסיכולוגית (במסגרת הערכת כשירות לנהיגה הנעשית ע”י המרב”ד).
  • במידת הצורך, מבחן נהיגה חוזר.

 

פרקינסון (PD).

פרקינסון היא מחלה נוירולוגית קשה שגורמת לפגיעה הדרגתית בתנועות הגוף. התסמינים הבולטים של מחלת הפרקינסון הם:

  1. שינויים במבע הפנים.
  2. קושי בהליכה וחוסר יציבות.
  3. שינויים בדיבור ובכתיבה.
  4. האטה בתנועות הגוף.
  5. רעד של הגפיים.
  6. קשיון שרירים באופן שמקשה לבצע תנועות.

מדובר במחלה כרונית שלרוב מופיעה בגילאים מתקדמים יותר, והיא הולכת ומחריפה אט אט ככל שהשנים עוברות.

חשוב לדעת, אם אובחנו אצל אדם מוגבלות משמעותית בתנועות, בהארכת זמן-תגובה (איטיות), או החלה להתפתח דמנציה, כל אלו יכולים להעיד שקיימת פגיעה בכשירות לנהיגה, לרבות פגיעה בתפיסת ראייה מרחבית, פגיעה בבוננות, בכושר השיפוט, בזיכרון, בכוח השרירים וכיוצ”ב. אם אכן ישנה פגיעה בפרמטרים אלו, ייתכן וכשירותכם לנהיגה נפגעה משמעותית ולא תוכלו להחזיק עוד ברישיון נהיגה, היות ונהיגתכם עלולה לסכם את ציבור משתמשי הדרך.

אך עם זאת, חשוב לדעת ולזכור, כי לא כל פגיעה או כל אבחון של מחלת פרקינסון תהווה עילה מוצדקת לפסילת רישיונכם.

להלן מצבים שבהם ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון נהיגה למרות גילוי מחלת הפרקינסון:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • הערכת רופא מומחה נוירולוג + הערכה לגבי תגובת המטופל לתרופות (אם הגוף מגיב טוב לתרופות ותסמיני המחלה פחתו בעקבות הטיפול התרופתי).
  • ביצוע הערכה פסיכולוגית במסגרת הערכת כשירות לנהיגה הנעשית ע”י המרב”ד.
  • במידת הצורך, מבחן נהיגה חוזר.
  • רישיון נהיגה לרכב ציבורי:
  • העדר לקויות משמעותיות לנהיגה (קרי שלא תועדה פגיעה בתפיסת ראייה מרחבית, פגיעה בבוננות, בכושר השיפוט, בזיכרון, בכוח השרירים וכיוצ”ב).
  • הערכת רופא מומחה נוירולוג + הערכה לגבי תגובת המטופל לתרופות (אם הגוף מגיב טוב לתרופות ותסמיני המחלה פחתו בעקבות הטיפול התרופתי).
  • ביצוע הערכה פסיכולוגית במסגרת הערכת כשירות לנהיגה הנעשית ע”י המרב”ד.
  • במידת הצורך, מבחן נהיגה חוזר.

 

מחלות עצב-שריר.

קבוצת מחלות עצב-שריר מונה מגוון מחלות והפרעות הפוגעות בשרירים ובעצבים. להלן מספר מחלות שנכללות בקבוצה זו:

  • מחלת עצבים היקפיים.
  • דיסטרופית שרירים.
  • פגיעה עצבית.
  • חולשת שרירים חמורה.
  • רדיקולופתיות.
  • דלקת שרירים.
  • מחלות עצב-מוטורי.
  • פרקינסון.
  • טרשת נפוצה.

ועוד..

הפרעות עצביות אשר פוגעות בפעילות השרירים יכולות לקבל ביטוי במספר דרכים, כגון: עוויתות, בעיות חושיות, חולשה של השרירים, שיתוק של השרירים, הפרעות תנועה (לעיתים גם לא רצוניות), כאשר כל אלו יכולים להופיע בדרגות חומרה שונות.

ידוע, שהפרעות מהסוג הזה בהחלט יכולות לפגוע בכושר הנהיגה, אך לא כל מקרה של בעיית שרירים או בעיית עצבים תחייב פסילת רישיון נהיגה.

אם רישיון הנהיגה שלך נפסל על-ידי המרב”ד, חשוב לדעת באיזה מצבים ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון הנהיגה, ואלו המצבים:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • התאמת אמצעי נהיגה, אם יש צורך בכך.
  • במידת הצורך, מבחן נהיגה חוזר.
  • מעקב רופא מטפל (יש להציג את המעקב לרופאי המרב”ד לצורך התרשמות).
  • רישיון נהיגה לרכב ציבורי:
  • התאמת אמצעי נהיגה, אם יש צורך בכך.
  • במידת הצורך, מבחן נהיגה חוזר.
  • מעקב רופא מטפל (יש להציג את המעקב לרופאי המרב”ד לצורך התרשמות).

 

תסמונת דום נשימה – הפרעות שינה.

מתי יפסול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את רישיון הנהיגה של מי שסובל מהפרעות שינה? כאשר מדובר במקרים אשר עלולים לפגוע בכושר הנהיגה ובכך להוות סכנה למשתמשי הדרך ולנהגים אחרים. להלן המקרים שבהם בדרך כלל יפסל רישיון הנהיגה:

  • אם אובחנה תסמונת דום נשימה בשינה בחומרה קשה.
  • אם ניתן דיווח עצמי שהנהג סובל מישנוניות (נמנום) בזמן נהיגה.
  • אם הנהג היה מעורב בתאונות בשל ישנוניות (נמנום).
  • אם מדווח ע”י רופא מטפל על ישנוניות (נמנום) אשר מסכנת נהיגה.
  • אם לנהג BMI (מסת גוף) משוקללת מעל 35.

ובאילו מצבים, למרות האמור לעיל, ניתן יהיה לפעול להשבת רישיון הנהיגה שנפסל?

לגבי חשד לדום נשימה למי שבעל BMI 42 ומטה: ניתן להסתפק בחתימת הנהג על תצהיר במכון הרפואי לבטיחות בדרכים שאינו סובל מאירועי עייפות מתמידים בערנות.

ביתר המקרים:

  • רישיון נהיגה לרכב פרטי:
  • ביקורת רופא מומחה בהפרעות שינה.
  • צורך שימוש במכשיר הזרמת אויר בשינה (CPAP).
  • התמדת הנהג בטיפול הנדרש.
  • יעילות הטיפול הניתן בהפרעות שינה.
  • רישיון נהיגה לרכב ציבורי:
  • ביקורת רופא מומחה בהפרעות שינה.
  • צורך שימוש במכשיר הזרמת אויר בשינה (CPAP).
  • התמדת הנהג בטיפול הנדרש.
  • יעילות הטיפול הניתן בהפרעות שינה.

סובלים מבעיה נוירולוגית במערכת העצבים ורישיונכם נפסל על-ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, פנו עוד היום למשרדנו ונשמח לסייע לכם בנושא.

סער – משרד עורכי דין לתעבורה

שאל שאלה בנושא זה וקבל תשובה מהירה

0 0 vote
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest
0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments