שימוש בזכות זכות השתיקה בעבירות תעבורה והזכות להתייעץ עם עורך דין
"זכות השתיקה כשמה כן היא – זכות"
(בשפ 5588/12 זלמן שלמה ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל)
מן המפורסמות היא שזכות השתיקה הינה זכות יסוד של נאשם בהליך פלילי, בדומה לזכות לאי הפללה עצמית, ושתיהן שואבות את תוקפן מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
איפה מופיעה זכות השתיקה בחקיקה?
סעיף 2(2) לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות):
"2. (2) אדם, הנחקר כך, יהיה חייב להשיב נכונה על כל השאלות, שיציג לו בשעת החקירה אותו קצין משטרה, או קצין מורשה אחר כנ"ל, חוץ משאלות שהתשובות עליהן יהיה בהן כדי להעמידו בסכנת אשמה פלילית."
סעיף 47 לפקודת הראיות נוסח חדש תשל"א 1971:
"47. (א) אין אדם חייב למסור ראיה אם יש בה הודיה בעובדה שהיא יסוד מיסודותיה של עבירה שהוא מואשם בה או עשוי להיות מואשם בה."
סעיף 28 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), תשנ"ו-1996:
"28. (א) לא יחליט הקצין הממונה על מעצרו של אדם, על המשך מעצרו או על שחרורו בערובה, ולא יקבע את סוג הערובה, גובהה ותנאיה, בלי שיתן תחילה לאותו אדם הזדמנות להשמיע את דברו, לאחר שהזהירו כי אינו חייב לומר דבר העלול להפלילו, כי כל דבר שיאמר עשוי לשמש ראיה נגדו וכן כי הימנעותו מלהשיב על שאלות עשויה לחזק את הראיות נגדו."
סעיף 161(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982:
161. (א) הנאשם רשאי לנהוג באחת מאלה:
(1) להעיד כעד ההגנה, ואז יהיה עשוי להיחקר חקירה שכנגד;
(2) להימנע מהעיד.
איך לעשות שימוש נכון בזכות השתיקה?
בשיטת המשפט הנהוגה בארצנו, זכות השתיקה בהליך פלילי הינה זכות מוחלטת, אך חשוב לדעת ששימוש לא נכון בה עלול לגבות מחיר כבד מצד הנאשם. לרוב, ניצול זכות השתיקה על-ידי חשוד/נאשם בדרך שאינה נכונה (לשתוק תמיד ולא לענות לשום שאלה ששואלים) מחזקת את החשדות הקיימים בתיק. אין מדובר על הודאה בשתיקה, אלא על חיזוק החשדות בלבד. לעומת זאת, אם חשוד לא ינצל את זכות השתיקה, ויענה לכל שאלה שישאל מבלי להיוועץ בעורך דין, הוא עלול "ליפול בפח" ולהפליל את עצמו בתשובותיו. לכן, שימוש נכון בזכות השתיקה יכול להיות בכיוון של אי הבנת השאלות וידיעה האם מדובר בשאלה או תשובה מפלילה ולכן מבוקשת שהות על מנת להיוועץ עם עורך דין.
נקודת המוצא היא לא לספק תשובות לחוקרים מבלי להיוועץ בעורך דין, ומצד שני לא לשתוק באופן גורף לשאלות המופנות לחשוד/נאשם. כיצד ניתן להיחלץ מהשאלות "ולהרוויח זמן" עד הגעתו של עורך הדין? להלן מספר תשובות אפשריות:
- השאלה לא מובנת לי ואני מבקש שעורך דיני יסביר לי אותה.
- אני לא יודע אם התשובה לשאלה עשויה להפליל אותי ולכן אני מעוניין להיוועץ עם עורך דין בטרם אשיב.
מה ההשלכות של שימוש לא נכון בזכות השתיקה?
חשוד/נאשם השתמש בזכות השתיקה ולא מוסר גרסתו בשלבי החקירה, ומחליט למסור את גרסתו לראשונה בבית המשפט, מסתכן בכך שעדותו תיחשב כ"עדות כבושה".
מהי עדות כבושה? עדות שהעד המוסר אותה בבית המשפט "כבש אותה בליבו" (כלומר, שמר אותה אצלו), על אף שמדובר בעדות רלוונטית וכבדת משקל, ואותו עד החליט שלא לגלותה מבלי שתהא לכך סיבה אלא בשלב מאוחר של ההליך. המשקל הראייתי של עדות כבושה הוא נמוך מאוד, ולכן, ניצול זכות השתיקה תוך אי גילוי פרטים מהותיים, וגילויים בשלבים מאוחרים, עשוי לפעול כנגד החשוד/נאשם, וזו אחת הדוגמאות שהנאשם ניזוק כתוצאה מניצול זכות השתיקה העומדת לרשותו.
בשפ 5588/12 זלמן שלמה ניאמצ'יק נ' מדינת ישראל נקבע כך לעניין זכות השתיקה:
"זכות השתיקה כשמה כן היא – זכות. היא יונקת את כוחה מזכותו של אדם שלא להפליל את עצמו. עיון בפסיקה מגלה כי לצד החשיבות הניתנת לזכות השתיקה, אין המדובר בזכות מוחלטת. ליתר דיוק, זכות השתיקה היא מוחלטת, אך בשיטתנו הנאשם עלול לשלם מחיר בגין מימושה"
עוד נקבע בשפ 7216/05 ויסאם אגבריה נ' מדינת ישראל לעניין זכות השתיקה:
"אכן זכות השתיקה הינה זכות המוקנית לנאשם על-פי דין וכל נאשם רשאי לעשות שימוש בזכות זו – אולם במקרה שלנו העורר יכול היה בנקל להפריך את החשדות המיוחסים לו על ידי מסירת גרסה מפורטת מטעמו, אך הוא, מטעמים השמורים עימו, בחר שלא לעשות כן ודבק בזכות השתיקה. אם העורר היה מוסר את גרסתו למהלך האירועים, המשטרה יכולה הייתה לבדוק גרסה זו ולנסות לאמתה, ואם גרסתו הייתה מתאמתת, יש להניח, כי היה משוחרר ממעצר עוד מלפני זמן רב… השתיקה אף מחזקת את הראיות האחרות המסבכות את העורר בביצוע העבירות המיוחסות לו"
אם כך, מה המסקנה לגבי זכות השתיקה?
המסקנה היא שיש לעשות שימוש מושכל בזכות השתיקה. שתיקה מוחלטת עשויה לחזק ולבסס את החשדות ואת הראיות כנגד החשוד/נאשם, ואילו מענה לכל שאלות החוקר עשויה להפליל את החשוד/נאשם. לפיכך, יש לאמץ תשובות כלליות כפי שהובאו לעיל על מנת להרוויח זמן עד לבואו של עורך הדין.
בכל מקרה, יש לעשות מאמץ עילאי על מנת להשיב תשובות לחוקרים אך ורק לאחר היוועצות עם עורך הדין. עורך הדין ידאג שתשובותיכם לא יבואו בעוכריכם, ושבעתיד לבוא יהיה ניתן להתמודד עם כתב האישום שיוגש נגדכם (אם יוגש).
משרדנו ייצג ומייצג לקוחות רבים שנתפסו והואשמו בעבירות תעבורה, וכחלק מהייצוג נדרשו לייעוץ בתחום זה. אם נתפסת, פנה/י עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ללא כל התחייבות.
סער I משרד עורכי דין לתעבורה
