נהיגה בקלות ראש

הסכנות הרבות הטמונות בנסיעה, אשר מתגלמות במספר הגבוה והמצער של תאונות הדרכים, גרם לפיתוח אוסף נרחב של חוקי תעבורה אשר דורשים לצמצם ולמזער ככל הניתן את הסכנה על הכביש.
אך גם כל האמצעים הלשוניים אינם מאפשרים למצות את אפשרויות הסכנה שטמונות בנהיגה, ומכיוון שמדובר בפעולה כה נפוצה וכה שגרתית, יש צורך בעבירת סל אשר תמצה את הנהיגה המסוכנת.
עבירה זו היא נהיגה בקלות ראש, ועל אף שמשמעותה עשוי לכלול עמימות כלשהי, היא נחשבת לעבירה חמורה ויש בה לגרור עונשים כבדים.

פנה אלינו לקבלת ייעוץ ראשוני ואנחנו נדאג לשמור על זכויותיך

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

העמימות האופפת את הנהיגה בקלות ראש ושל הנהיגה בחוסר זהירות מכילה בתוכה מקום רב לטעות והסתמכות מרובה על שיקול דעתו של השוטר שנכח במקום שבתורה, עשויה להיות לעיתים לא הוגנת.
לפיכך, אין שום סיבה לקבל גזר דין כלשהו ללא הגנה הולמת, אשר יהיה בה כדי לבחון את המקרה לגופו, לסקור את האירוע ונסיבותיו וכך לדרוש ענישה פרופורציונלית יותר או במקרים אחרים, זיכוי מלא.

באמצעות ייעוץ משפטי מקצועי אשר כולל בו התמחות נקודתית בחוקי התעבורה ועבירת הנהיגה בקלות ראש בפרט, ניתן לבצע את התהליכים הללו ולראות כיצד ניתן למזער נזקים, להמתיק את העונש ואף לבטלו לחלוטין.

מהי נהיגה בקלות ראש

המשקל הרב והחומרה של נהיגה רשלנית הוא כה גדול עד שהעבירה מצויה ממש בראש סעיף העבירות של פקודת התעבורה.

סעיף 62 של פקודת התעבורה קובע אילו עבירות גוררות עונש מאסר של עד שנתיים, והסעיף הקטן (2) של סעיף זה קובע, “נוהג רכב בקלות ראש, או ברשלנות, או במהירות שיש בה בנסיבות המקרה סכנה לציבור, אף אם היא פחותה מן המהירות המקסימלית שנקבעה".

באופן הזה, נהיגה בקלות ראש היא נהיגה בחוסר זהירות, אשר יכולה להתבטא בפועל במקרים שונים:

מתיחת החוק באופן מסוכן:

פעמים רבות ישנם פעולות על הכביש שעשויות להיות לא נפוצות, או קשות להגדרה, וכך אין עליהן איסור מפורש.

עם זאת, אין מניעה להשתמש בעבירת הנהיגה בקלות ראש כדי להאשים נהג על נהיגה באופן שכזה.

פעולות מסוג זה עשויות להיות זגזוג בין נתיבים, עקיפות במהירות גבוהה או פעולות דומות, כאשר החוק לא אוסר עליהן באופן מפורש, אך במקרים רבים הן עלולות להפתיע את הנהגים האחרים וכך להוות סכנה בכביש.

נהיגה שאינה תואמת את תנאי הדרך:

לשון החוק אינה יכולה לכסות את כל האפשרויות הרבות והמגוונות שעשויות להיווצר בתנאי הדרך, אם באופן קבוע ואם באופן מקרי כתוצאה מכמות התנועה או ממזג האוויר.

כך למשל, ישנה ציפייה מנהגים לנהוג ביתר זהירות במזג אוויר סוער מאשר במזג אוויר בהיר.

מבחינה חוקית, הציפייה הזו באה לידי ביטוי רק בדרישה לנהוג במהירויות נמוכות יותר ובהדלקת אורות לאורך כל שעות היום, אך גם הדרישות הללו מנוסחות באופן טכני (כך למשל, הדרישה להדלקת אורות לאורך כל שעות היום תחומה על פי תאריכים מסוימים).

באופן הזה, יש מקום לשיקול דעת של הנהג לנקוט במשנה זהירות במצבים מסוימים, וכאשר הוא אינו פועל באופן הזה, הדבר מתפרש כנהיגה בקלות ראש.

ביצוע מספר עבירות קטנות ביחד:

עבירות התנועה נבדלות זו מזו בחומרה שלהן, כאשר כל אחת מהן עשויה ליצור סכנה בעלת סבירות שונה או בהיקף נזק שונה.

עם זאת, ביצוע של מספר עבירות במקביל מגביר את הסכנה, גם כאשר כל אחת מן העבירות נחשבת לזניחה כשלעצמה.

כך, תוך שימוש באנלוגיה מתמטית, יש הבנה שנהיגה תוך ביצוע כלל העבירות מסוכנת יותר מסך הסכנות של ביצוע כל עבירה באופן עצמאי, ולכן יש צורך להגביר את הענישה על סמך סעיף שמבטא את עצם השילוב בין העבירות השונות.

עבירת הנהיגה בקלות ראש משמש למטרה זו, ויש בו כדי להדגיש את חומרת שילוב העבירות יחד.

דוגמאות שבהם ניתן יהיה להאשים נהג בעבירת נהיגה בקלות ראש:

• נהג המבצע עבירות תעבורה באופן מתמשך תוך הפגנת זלזול בחוקי התעבורה.
• נהג המבצע עבירות תעבורה שיש בהן כדי להסב נזק לעצמו, לציבור הנהגים או למשתמשי דרך אחרים.
• נהג המבצע עבירות תעבורה ואשר אדיש לתוצאות שיכולות להיגרם מנהיגתו. נהג זה מוגדר כמסוכן לציבור ולכן נוהג בקלות ראש.
• שימוש בטלפון הנייד בזמן נהיגה שהוביל לתאונת דרכים.
• נהיגה בשכרות או נהיגה תחת השפעת סמים.
• הובלת חפצים באמצעות הרכב, כאשר אותו חפץ דורש מהנהג תשומת לב מתמדת אשר מפריעה לנהג להתרכז בנהיגתו (לדוגמא הובלת חפץ על גג הרכב תוך שהנהג נדרש להחזיקו ביד אחת במהלך הנסיעה).
• נהיגה במהירות מופרזת, גם אם היא מתחת למהירות המקסימלית.
• אי שמירת מרחק שבעטיה נגרמה תאונה דרכים.
• מעבר בין נתיבים בצורה שאינה זהירה (זיגזג).

והדוגמאות עוד רבות ומגוונות.

באופן כללי ניתן לסכם ולומר, כי עבירת נהיגה בקלות ראש תוגש כנגד נהג אשר נהיגתו מהווה סכנה לסובבים אותו, ואותו נהג בהתנהגותו מביע זלזול בחוקים ובתקנות התעבורה, ואדיש לתוצאות נהיגתו.

לאיזו ענישה לצפות בגין נהיגה בקלות ראש ?

המחוקק קבע ענישה חמורה מאוד לעבירת נהיגה בקלות ראש, והיא מאסר שנתיים ו/או קנסות גבוהים מאוד. נוסף על עונשים אלו, המחוקק קבע גם פסילות מינימום שיוטלו על נאשם שהורשע בעבירה:

• סעיף 37 לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום של חודשיים, אם הנאשם הורשע בעבירות תעבורה מהתוספת הראשונה במהלך תקופה של שנתיים לפני כתב האישום.
• סעיף 38(2) לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום של 3 חודשים למי שביצע עבירה של נהיגה בקלות ראש שגרמה לתאונת דרכים בה נפצע אדם או נגרם נזק לרכוש.
• סעיף 39 לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום של שנה אם הנאשם ביצע עבירות תעבורה מסוימות בשנתיים שלפני הגשת כתב האישום, ואגב ביצוע עבירת הנהיגה בקלות ראש, נגרמה תאונת דרכים שבה נפצע אדם נזק של ממש.

כלומר, אדם המואשם בביצוע עבירה של נהיגה בקלות ראש, בסמכות בית משפט לתעבורה להטיל עליו את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל עד שנתיים.
2. קנסות גבוהים.
3. פסילת מינימום של חודשיים (אם ביצע עבירות תעבורה מסוימות בשנתיים שלפני הגשת כתב האישום).
4. פסילת מינימום של 3 חדשים (אם אגב ביצוע העבירה גרם לתאונת דרכים בה נפצע אדם או נגרם נזק לרכוש).
5. פסילת מינימום של שנה (אם ביצע עבירות תעבורה מסוימות בשנתיים שלפני הגשת כתב האישום, ואגב ביצוע עבירת הנהיגה בקלות ראש נגרמה תאונת דרכים שבה נפצע אדם נזק של ממש).

לאור האמור לעיל, בהחלט ניתן לומר שעבירת נהיגה בקלות ראש נמנית ברשימת עבירות התעבורה החמורות, במיוחד אם בעקבות ביצוע העבירה נגרמה תאונת דרכים עם נפגעים או נזק לרכוש.

מהי נהיגה בחוסר זהירות?

עבירת נהיגה בחוסר זהירות מוסדרת בתקנות התעבורה, תשכ"א-1961, תחת תקנה 21(ג), וזו לשון התקנה:

"לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך."

מלשון התקנה ניתן ללמוד, כי היא מדברת בעיקר על נהיגה תוך הפגנת חוסר תשומת לב של הנהג בהתאם לנסיבות הקיימות, חוסר זהירות של נהג בהתאם לסוג הרכב והמטען שרכבו נושא, חוסר זהירות בנוגע לבלמים המותקנים ברכב ומצב הבלמים ברכב, חוסר הבחנה בתמרורים שבדרך, בסימני שוטרים מכווינים, ובתנועות המבצעים עוברי הדרך, חוסר זהירות ואדישות ביחס למצב הכביש, וכן חוסר זהירות ביחס לכל דבר אחר המצוי בדרכים או בסמוך להן.

נהוג לכנות את עבירת נהיגה בחוסר זהירות כ-"האחות הקטנה" של עבירת נהיגה בקלות ראש, וזאת לאור הדמיון הקיים בין שני המונחים הללו. אך מלבד הדמיון במונחים, ישנו שוני רב בין ההשלכות של כל עבירה.

באילו מקרים יוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות?

אין הגדרות חד משמעיות שקובעות מתי יוגש כתב אישום בגין נהיגה קלות ראש ומתי יוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות. המונחים המשפטיים אמנם דומים, אך ההשלכות העונשיות הן משמעותיות ביותר, ולכן ראוי היה ליצור כללים ברורים המהווים בסיס של כל אחת מן העבירות הנ"ל.

הדמיון המדומה בין העבירות יצר מציאות, שבגין אירועים דומים מוגשים נגד נהגים כתבי אישום בעבירות שונות, פעם בעבירת נהיגה בקלות ראש ופעם בעבירת נהיגה בחוסר זהירות. כלומר, על אותו מקרה יכול שנגד נהג מסוים יוגש כתב אישום בגין העבירה, ונגד נהג אחר יוגש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות. אין אחידות בנושא הזה.

חשוב לזכור, כי ההבדל בין העבירות הוא מהותי ביותר, היות והבדלי הענישה בגין כל עבירה הוא עצום. בעוד שבגין עבירת נהיגה בקלות ראש ניתן יהיה להטיל על נאשם שהורשע מאסר בפועל, קנסות מוגדלים ופסילת רישיון ממושכת, על נאשם שהורשע בעבירת נהיגה בחוסר זהירות יוטל קנס כספי בלבד, וגם הוא לא גבוה במיוחד.

עם כך, חשוב מאוד לדעת מתי ניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין נהיגה בקלות ראש ומתי ניתן יהיה להגיש כתב אישום בגין נהיגה בחוסר זהירות.

דרגות שונות של קלות ראש: על נהיגה בחוסר זהירות

על אף העמימות של הנהיגה הרשלנית, החוק מבקש בכל זאת לציין את המודעות לדרגות שונות של רשלנות בעת נהיגה, ולכן הוא מבדיל בין עבירת נהיגה בקלות ראש לבין עבירת נהיגה בחוסר זהירות.
בעוד שנהיגה בקלות ראש, כפי שנאמר, נחשבת בחוק לעבירה שניתן לגזור כתוצאה ממנה שנתיים מאסר או קנס שמגיע עד ללמעלה מ-75 אלף שקלים, הענישה על נהיגה בחוסר זהירות פחותה בהרבה.
נהיגה בחוסר זהירות מסתכמת לרוב בקנס ואינה כוללת הזמנה לבית הדין, כך אין לה השלכות כמו מאסר על תנאי או בפועל, וכן לא תהליכים של פסילת רישיון קבועה או מנהלית.
הקנס על נהיגה בחוסר זהירות לרוב סובב סכום של 500 שקלים.

כללים המלמדים מתי מדובר בנהיגה בקלות ראש ומתי מדובר בנהיגה בחוסר זהירות:

1. לרוב, הכלל שלאורו מחליטה התביעה איזה כתב אישום יוגש, נהיגה בקלות ראש או נהיגה בחוסר זהירות, הוא האם ניתן לייחס לנאשם "התנהגות רשלנית חמורה" והאם התנהגות זו גרמה לתאונת דרכים (עם נפגעים או עם נזק רכוש). כאשר ניתן לייחס לנהג התנהגות חמורה ורשלנית, תוך הפגנת זלזול בחוקי תנועה, אזי שהתביעה תרצה להחמיר עם אותו נהג ולהגיש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בקלות ראש. לעומת זאת, אם לא ניתן לייחס התנהגות חמורה (ויסוד נפשי לביצוע העבירות), אזי שהתביעה תגיש כנגד אותו נהג כתב אישום מקל בגין נהיגה בחוסר זהירות.
2. עוד נקודה שהתביעה בוחנת, היא האם מדובר על עבריין תנועה סדרתי בעל עבר פלילי תעבורתי, או שמדובר על אדם עם עבר תעבורתי נקי (יחסית) שמעד בשל חוסר זהירות קל. כאשר מדובר על עבריין תנועה סדרתי, לרוב תרצה התביעה להגיש נגדו כתב אישום, וזאת בין היתר על מנת להרתיעו. כאשר מדובר על אדם עם עבר פלילי תעבורתי נקי, התביעה לרוב תתחשב בנתון זה ותגיש נגדו כתב אישום מקל בגין נהיגה בחוסר זהירות.

חשוב לדעת!

בעבירת נהיגה בחוסר זהירות אין הזמנה לדין, וזה ייעשה אך ורק אם הנאשם מבקש להישפט בבית משפט לתעבורה. לעומת זאת, עבירת נהיגה בקלות ראש היא עבירה שבגינה הנאשם מוזמן להתייצב בפני שופט בבית משפט לתעבורה, ועורך דין תעבורה מקצועי ומנוסה ינסה בכל דרך להמיר עבירה זאת לעבירת נהיגה בחוסר זהירות. 

משרדנו ייצג ומייצג לקוחות רבים שנתפסו והואשמו בתחום זה. אם נתפסת, פנה/י עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ללא כל התחייבות.