פסק דין בערעור על תקינות מכשיר הינשוף והרשעה על סמך בדיקת מאפיינים

האם ניתן להרשיע על בסיס בדיקת מאפיינים בלבד?

פתח דבר:
מדובר בערעור על הכרעת הדין של בית משפט לתעבורה בנתניה, בו הורשע המערער בעבירה של נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] ונגזרו עליו העונשים הבאים:

קנס בסך 1,200 ₪, 18 חודשי פסילה בפועל בניכוי 30 יום של הפסילה המנהלית, פסילה של 6 חודשים על תנאי למשך שנתיים, מאסר של 3 חודשים על תנאי למשך 3 שנים.

הערעור דן בשאלה מרכזית והיא, האם ניתן להרשיע נהג בנהיגה בשכרות רק על סמך בדיקת מאפיינים? ואם כן – מה התנאים להרשעה?

כתב האישום שהוגש נגד המערער:

כתב האישום מייחס למערער כי ביום 16.12.05 בשעה 2:10 נהג המערער ברכב בהיותו שיכור, ועל פי בדיקת נשיפה שנערכה לו, נמצאו 505 מ"ג אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כמות העולה על המידה הקבועה בחוק. על סמך ממצאי הבדיקה הואשם המערער בעבירה של נהיגה בשכרות.

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

הכרעת בית משפט לתעבורה נתניה:

המערער כפר בכל הקשור לכתב האישום שיוחס לו, לרבות בביצוע העבירה, באמינות ותקינות מכשיר הנשיפה וכן במיומנות השוטר שהפעיל את מכשיר הינשוף.

התביעה זימנה 2 עדים מטעמה, אשר העידו על תקינות המכשיר ותקינות ההליך מרגע עצירת המערער לבדיקה ועד שחרורו. אך מעדותם של השניים עלו מספר ליקויים ומחדלים, שבגינם החליט בית המשפט שהתביעה לא עמדה בנטל ההוכחה מעבר לכל ספק סביר לגבי תקינות מכשיר הינשוף, ולכן לא ניתן לקבוע שהמערער נהג כשהוא שיכור על סמך תוצאות בדיקת ינשוף.

יחד עם קביעה זאת, קבע בית המשפט, כי שוכנע מעבר לכל ספק סביר שהמערער היה שיכור על פי התנהגותו, ולפיכך הרשיע אותו בעבירה של נהיגה בשכרות, בהיותו נתון תחת השפעת משקאות משכרים לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה.

הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור:

בין יתר הטענות, המערער טען כי ניתן היה להרשיעו על סמך בדיקת המאפיינים בלבד, וכי לאור העובדה שהוגש נגדו כתב אישום על סמך תוצאות בדיקת הנשיפה במכשיר הינשוף, היה על בית משפט קמא לזכותו.

בית משפט המחוזי קבע לעניין זה כך:

"אין בידי לקבל את טענת המערער לפיה שגה בית המשפט קמא כאשר הרשיעו בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת המאפיינים שנערכה לו מבלי שזו אוזכרה בכתב האישום. הנה כי כן, ניתן היה להרשיע את המערער בנהיגה בשכרות על סמך דו"ח המאפיינים למרות ניסוחו של כתב האישום, שבו נכתב כי המערער נאשם בנהיגה בשכרות בשל ריכוז האלכוהול שנמצא בבדיקת נשיפה. לאחר שמצאנו שניתן להרשיע את המערער, בנסיבות התיק דנן, על סמך מצב הפיכחות/שיכרות של המערער כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח המאפיינים, יש להידרש לשאלה האם יש להציב תנאים או סייגים, כטענת המערער, להרשעה כזו? אם התשובה לשאלה זו חיובית – יש להידרש לשאלה מהם אותם תנאים."

מהאמור לעיל ניתן ללמוד, כי ניתן להרשיע נהג, החשוד שנוהג בהיותו שיכור, על סמך בדיקת המאפיינים בלבד, ועל סמך התרשמותו של השוטר "בשטח".

מהי בדיקת מאפיינים?

כידוע, בדיקת מאפיינים היא בדיקה שנועדה לבדוק ולקבוע האם אדם הוא שיכור ומה רמת השכרות, וזאת על פי מאפיינים בהתנהגותו. הבדיקה נעשית בהתאם להתרשמותו האישית של השוטר מהתנהגותו של החשוד. בין המאפיינים שעל בסיסם בוחנים השוטרים האם אדם הוא שיכור נהוג למנות:

• חוסר יציבות בניסיון הליכה על קו ישר
• הליכה בזיג-זג
• מבחן הבאת אצבע לאף בעיניים עצומות
• ריח אלכוהול שנודף מהחשוד
• אדם לא מפוקס ונוטה להירדמות.

מהם התנאים להרשעה על פי בדיקת מאפיינים בלבד?

ניתן להרשיע נהג בעבירה של נהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד, גם כאשר לא נעשתה לו בדיקה מדעית או בדיקת נשיפה.
לאחר ביצוע בדיקת מאפיינים, על השוטר המבצע את בדיקת המאפיינים להעביר לידי החשוד, באותו מעמד ומיד לאחר הבדיקה, את דו"ח בדיקת המאפיינים.
על המשטרה ליידע את החשוד במצב המשפטי, לפיו יחשב שיכור אלא אם יָראה בבדיקת מעבדה, שריכוז האלכוהול בדמו נמוך מהסף שנקבע בחוק, או אם יראה בבדיקת נשיפה שריכוז האלכוהול בליטר אויר נשוף נמוך מהקבוע בחוק.
בהתקיים כל אלו, ניתן להרשיע נהג בעבירת נהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד.
למידע נוסף על בדיקת מאפיינים.

משרדנו ייצג ומייצג לקוחות רבים שנתפסו והואשמו בנהיגה בשכרות. אם נתפסת, פנה/י עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ללא כל התחייבות.

סער I משרד עורכי דין לתעבורה