העונש לפי החוק בגין נהיגה תחת השפעת אלכוהול
אחת העבירות החמורות ביותר מבין כל עבירות התעבורה היא עבירת נהיגה בשכרות. אדם שמבצע עבירה של נהיגה בשכרות, מסכן את כל הנמצאים לידו או בסביבתו, ובפרט את ציבור הנהגים החולקים יחד עמו את הדרכים.
בתי המשפט לתעבורה רואים בעבירה של נהיגה בשכרות כאחת העבירות החמורות ביותר, ובהתאם גם הענישה בגין עבירה זו. מדובר בעבירה שפוטנציאל המסוכנות שבה, להתרחשות תאונת דרכים קטלנית, הוא מהגבוהים ביותר – ולכן גם בתי המשפט לתעבורה מתייחסים לעבירה של נהיגה בשכרות כעבירה חמורה ביותר.
החוקים המתייחסים לעבירת נהיגה בשכרות:
סעיף 62 לפקודת התעבורה קובע כך:
"62. העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין) ואם העבירה היא עבירת קנס שדן בה בית המשפט – קנס פי 1.25 מהקנס האמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין:
(1) …
(2) …
(3) הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי; לענין זה, "שיכור" ו"ממונה על הרכב" – כהגדרתם בסעיף 64ב;"
סעיף 39 לפקודת התעבורה מטיל ענישה קשה על מי שביצע עבירה של נהיגה בשכרות, והיא פסילת רישיון נהיגה לתקופה מינימלית של שנתיים(!). כלומר, ללא הסדר טיעון מקל באמצעות ייצוג של עו"ד, נהג שנתפס מבצע עבירה של נהיגה בשכרות יקבל מינימום שנתיים פסילה בפועל. וכך קובע סעיף 39 לפקודת התעבורה:
"פסילת מינימום בשל נהיגה בשכרות
39א. הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים, ואם כבר הורשע על עבירה זו בשנה שקדמה לאותה עבירה – פסילה לתקופה שלא תפחת מארבע שנים; אולם רשאי בית המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין, להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר."
בתי המשפט לתעבורה ברחבי הארץ מתייחסים לעבירת נהיגה בשכרות בכובד ראש, ורואים בה כאחת העבירות הקשות והחמורות ביותר, המגלמת בתוכה מסוכנות רבה, יחד עם סבירות גבוהה למעורבות בתאונת דרכים קטלנית. בעניין זה חשוב להדגיש, כי קיימות הערכות של מומחים לחקר תאונות דרכים, ולטענתם, כ-10% מתאונות הדרכים נגרמות כתוצאה מ- נהיגה תחת השפעת אלכוהול וסמים.
"העונש הרצוי" בגין עבירת נהיגה בשכרות :
סעיף 62 לפקודת התעבורה + סעיף 39 לפקודת התעבורה מטילים עונש חמור מאוד על נהג שנתפס נוהג בשכרות: פסילת רישיון נהיגה לתקופת מינימום של שנתיים. ואם אותו נהג ביצע עבירה נוספת של נהיגה בשכרות בשנה קודמת: פסילת רישיון נהיגה לתקופת מינימום של 4 שנים.
החוק היבש מטיל עונשים כבדים מאוד על מי שנתפס נוהג בשכרות, כאשר ברגע שהוכחה עבירת נהיגה בשכרות, לרוב בתי המשפט לתעבורה יטילו עונשים כבדים, ולא פחות מעונש המינימום הקבוע בחוק.
"העונש המצוי" בגין עבירת נהיגה בשכרות :
עבירת נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית לכל דבר ועניין, והרשעת נאשם בעבירה זו צריכה להסתמך על ראיות מוצקות וחד משמעיות. כמו כן, קיים נוהל מסודר שעל משטרת ישראל לעמוד בו כאשר היא עוצרת נהג לבדיקת אלכוהול. המציאות מלמדת שמשטרת ישראל לא נוהגת לבצע את הנוהל כהלכתו, ורבים הם המקרים שסנגורים מוצאים כשלים כאלה ואחרים לגבי אופן ביצוע הנוהל. כשלים אלו מהווים "קלף מיקוח" בידי הסנגור המייצג את הנאשם בעבירת נהיגה בשכרות, ובדרך זו ניתן להגיע להסדרי טיעון הסוטים מרף הענישה הגבוה הקבוע בחוק. כך ולדוגמא:
נהג שנתפס נוהג בשכרות והוגש נגדו כתב אישום בעבירה של נהיגה בשכרות 390 מ"ג (ינשוף) קיבל רק 5 חודשי פסילה בפועל, בניכוי 30 יום פסילה מנהלית, וזאת לאחר שנמצאו כשלים בחומר הראיות לגבי הזמנים מרגע עצירתו והבאתו למכשיר הינשוף, ועד לרגע העברתו לקצין משטרה לצורך פסילה מנהלית.
דוגמא נוספת לערעור על סמך תקינות מכשיר הינשוף בזמן בדיקת אלכוהול.
לסיכום,
המחוקק ובתי המשפט נוטים להחמיר מאוד לגבי עבירת נהיגה בשכרות. אם נתפסת נוהג/ת בשכרות והוגש נגדך כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, ללא ייצוג משפטי הולם את/ה צפוי לקבל עונש של פסילת רישיון נהיגה בפועל לתקופה שלא תפחת משנתיים, וייתכנו אף עונשים רבים נוספים שיוטלו עליך בנוסף לפסילה זו. לעומת זאת, עורך דין המומחה בדיני תעבורה יוכל כמעט תמיד למצוא כשלים מהותיים בחומר הראיות לגבי העבירה בה הנך מואשם/ת, דבר שיוביל להטלת עונשים קלים יותר משמעותית.
משרדנו ייצג ומייצג לקוחות רבים שנתפסו והואשמו בתחום זה. אם נתפסת, פנה/י עוד היום למשרדנו לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי ללא כל התחייבות.
סער I משרד עורכי דין לתעבורה
סער I משרד עורכי דין לתעבורה
