
עבירות תנועה – סוגים ועונשים
עבירות תנועה הן שם כולל לעבירות שעניינן הפרה של חוקי התנועה. עבירות אלו מוגדרות בשני מקורות עיקריים: פקודת התעבורה [נוסח חדש] ותקנות התעבורה תשכ"א-1961.
במאמר זה נסקור את סוגי עבירות התנועה, אכיפת עבירות תנועה ואת הענישה הקיימת בחוק למי שמבצע עבירות תנועה.
סוגי עבירות תנועה
עבירות תנועה מסוג "ברירת קנס":
"ברירת קנס" היא שיטה שהנהיגה המדינה בעבר ביחס לביצוע עבירות תנועה, אך כפי שיובהר בהמשך – שיטה זו אינה חלה יותר על ציבור הנהגים ובכלל, בעקבות תיקון לחוק שאושר סופית ביום 20.3.2017. כשמן כן הן, עבירות תנועה מסוג ברירת קנס, הן בדרך כלל עבירות שהנאשם (לרוב – הנהג) בוצעו במהלך נהיגה בכביש, והן מטילות על הנאשם שתי אפשרויות: לשלם את הקנס שהוטל עליו או לבקש להישפט על העבירה ולקבל את יומו בבית המשפט. ברור לגמרי, כי מדובר בעבירות קלות יחסית, משום שאם המדינה אפשרה לנהג לבחור אם להישפט או לשלם את הקנס הקבוע בחוק – אז אפשר להסיק כי אין המדובר באדם שרמת המסוכנות שלו היא גבוהה מדי. את הקנס בעבירות אלו יש לשלם תוך זמן קצוב כפי שנקבע בדו"ח – 15 ימים מיום ביצוע העבירה. אם בחר הנהג לשלם את הקנס – יראו אותו כמי שמודה בעבירה, והוא יישא בעונש הקבוע בחוק.
במידה והנהג לא שילם את הקנס בתוך 15 ימים, יראו את הדו"ח כהזמנה למשפט, ואז יצטרך להתייצב הנהג לדיון שייקבע לו, ולשכנע את בית המשפט מדוע אין להאשימו בעבירה שיוחסה לו בדו"ח.
חשוב לציין שני דברים עיקריים בעבירות תנועה שהן מסוג "ברירת קנס":
- המקבל דו"ח מסוג ברירת קנס אינו צריך לבקש להישפט באופן אקטיבי (בשונה מעבירות של ברירת משפט – עליהן נדבר בהמשך), ובמידה והנהג בחר שלא לשלם את הקנס בתוך 15 ימים – הוא יוזמן להתייצב בפני בית המשפט באופן אוטומטי.
- במידה והנהג לא התייצב למשפטו ללא סיבה מוצדקת, וללא שהודיע לבית המשפט כי הוא מבקש לדחות את הדיון בגלל סיבותיו האישיות, הוא יהיה חשוף לעונשים גבוהים יותר – כדוגמת כפל קנס!
ביום 20.3.17 בוטל באופן סופי ההסדר של "ברירות קנס", ועבירות תנועה אלו סווגו כעבירות תנועה מסוג ברירת משפט.
עבירות תנועה מסוג "ברירת משפט":
גם בעבירות אלו, שמן של סוג העבירות ("ברירת משפט"), מלמד אותנו כי לנהג יש ברירה – האם להודות בעובדות המתוארות בדו"ח ולשאת במלוא העונש הקבוע בחוק, או שמא יבחר להישפט בבית משפט לתעבורה, ובכך ינסה להוכיח את חפותו ו/או להפחית בעונשו עקב כשלים ראייתיים ונסיבות מקלות.
עבירות תנועה מסוג ברירת משפט יכולות להיות עבירות קלות-בינוניות, כדוגמת חציית קו הפרדה רצוף, נהיגה במהירות מופרזת, עבירות של אי ציות לתמרורים, חציית רמזור אדום וכיוצ"ב.
בכל העבירות שמסווגות כ"ברירת משפט", החליטה המדינה בעיקר משיקולים של מניעת עומסים בבתי המשפט לתעבורה, כי העונש הקבוע בחוק לצד עבירות אלו, שהוא קנס כספי ונקודות תעבורה, מרתיע מספיק בשביל שאותו נהג לא יתייצב בבית המשפט לתעבורה. יש לשים לב, כי על אף שעבירות אלו לא מחייבות את התייצבותו של הנהג בבית המשפט, לא תמיד מדובר בעבירות תנועה קלות: כך למשל, חציית רמזור באור אדום מסכנת את ציבור הנהגים והולכי הרגל – ולא פעם גרמה לתאונות דרכים קטלניות עם פצועים והרוגים.
כמו כן, חלק ניכר מעבירות התנועה מסוג ברירת משפט, מטילות על הנהג גם נקודות תעבורה, כאשר צבירה של 12 נקודות ומעלה מחייבת את הנהג לעבור אמצעי תיקון על ידי משרד הרישוי (למשל: קורס נהיגה מונעת, קורס נהיגה מתקדם, תיאוריה וטסט מחדש, בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ועוד) – וזאת על מנת להעניש בחומרה יתרה נהגים שנוטים לבצע עבירות תנועה מרובות, הגם שכל אחת מהן אינה משמעותית בפני עצמה.
עבירות של ברירת משפט מתקבלות באמצעות דו"ח, כאשר לרוב השוטר או מי שהוסמך לכך כותב את הדו"ח מיד לאחר ביצוע העבירה, ואף שואל את הנהג מה יש לו לומר להגנתו. את הדו"ח יש לשלם בתוך 90 ימים מהיום שנמסר לנהג.
אם בחר הנהג שלא לשלם את הדו"ח, עומדות לפניו שתי אפשרויות:
- לבקש לבטל את הדו"ח מסיבות ענייניות ומוצדקות ומנסיבות מקלות. את הבקשה לביטול דו"ח יש להגיש בתוך 30 ימים מיום קבלת הדו"ח.
- להגיש בקשה להישפט בתוך 90 ימים מיום קבלת הדו"ח, ולהמתין לזימון לדיון מבית המשפט לתעבורה.
חשוב לדעת, כי במידה והנהג לא עשה אף אחת מהפעולות שתוארו לעיל, קרי לא שילם את הדו"ח, לא הגיש בקשה לביטול הדו"ח בתוך 30 ימים או לא הגיש בקשה להישפט על הדו"ח בתוך 90 ימים – לקנס המקורי שהוטל תתווסף 'תוספת פיגורים', כמצוין על גבי הדו"ח עצמו.
אכיפת עבירות תנועה
כידוע, אכיפה של עבירות תנועה מתבצעת בעיקר על ידי גורמים אנושיים – שוטרי תנועה, מתנדבים באגפי התנועה ו"שומרי הדרך" – וזאת באמצעות סיורים בכבישים והצבת שוטרים בצמתים שיפקחו על כך שהנהגים נוסעים כחוק. ואולם, קיימים גם דרכים נוספות לאכוף את חוקי התנועה, למשל באמצעות מצלמות שמצלמות מעבר באור אדום ומצלמות מהירות.
לאכיפה באמצעות מצלמה יש יתרונות וחסרונות:
יתרונות:
- פעילה 24/7 ללא הפסקה.
- מדויקת, אמינה ומקובלת על בתי המשפט ככלי להרשעה.
- יכולה לזהות עבירות תנועה מרובות בהפרשי זמן קטנים.
חסרונות:
- יכולה לתעד עבירות ספציפיות בלבד.
- אינה מתחשבת בנסיבות המקרה (למשל – מכונית לפינוי פצועים שחצתה באור אדום תתועד כמי שביצעה עבירה של חציית רמזור באור אדום).
- נדרשת בדיקות כיול ובדיקות תקינות תקופתיות.
ענישה על עבירות תנועה – החל מקנס כספי ועד מאסר בפועל:
אין ספק שהענישה על עבירות תנועה הלכה והוחמרה עם השנים. המדיניות היא לא להקל ראש בעבירות תנועה, שכן בכל שנה ישנם אלפי נפגעים, ביניהם מאות הרוגים, שאילו היו נשמרים חוקי התנועה בדווקנות – יתכן והיה המצב אחרת לחלוטין.
באופן כללי ייאמר, שכל עבירה עומדת בפני עצמה, וכמובן שנלקחים בחשבון גם נסיבותיו האישיות של מבצע העבירה, תנאי הדרך וכיוצ"ב. אך לשוב לזכור, כי המגמה כיום היא להחמיר במידה ניכרת עם עברייני התנועה, ואת חלקם אף לאסור מאחורי סורג ובריח בשל נהיגתם המסוכנת.
עבירות התנועה נעות במתחם ענישה מקל במיוחד – קנס כספי נמוך, ועד מאסרים ממושכים בפועל (למשל, גרם מוות עקב נהיגה רשלנית). בשנים האחרונות משרד הרישוי מנהיג גם את "שיטת נקודות": שיטה שלפיה, לצד עבירות מסוימות מתלווה לעבירה גם נקודות, ואם יצבור אותו נאשם 12 נקודות ומעלה, יאלץ לבצע את אמצעי התיקון הקבועים בחוק (קורס נהיגה מונעת, מבחן תיאוריה וטסט מחדש, בדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים ועוד). כמו כן, צבירה מרובה של נקודות אף יכולה להטיל על מבצע העבירות פסילה מנהלית אוטומטית מלהחזיק רישיון נהיגה של 3 חודשים ומעלה.
לסיכום, אם הוגש נגדכם כתב אישום בשל עבירות תנועה, ואם רישיונכם חשוב לכם – צרו קשר בהקדם האפשרי עם משרדנו וקבלו ייעוץ משפטי מקצועי ללא כל התחייבות.
משרדנו ייצג ומייצג נאשמים רבים בבתי המשפט לתעבורה בכל רחבי הארץ, ומתמחה בעבירות תנועה מכל המינים והסוגים. עו"ד מנוסה ובקיא בדיני תעבורה יוכל להפחית במידה ניכרת את עונשכם, לבטלו ואף להביא לזיכוי מלא – והכל בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה. לייעוץ משפטי צרו קשר עוד היום.
סער I משרד עורכי דין לתעבורה