ערעור לבית המשפט העליון – "ערעור בגלגול שלישי"
כלל ידוע הוא, כי כאשר ניתנת הכרעה בעניינו של נאשם על-ידי בית משפט השלום, וההכרעה מרשיעה את הנאשם, עומדת למורשע זכות ערעור לבית המשפט המחוזי באותו מחוז.
כמו כן, גם אם נאשם מובא לדין בפני בית משפט מחוזי, כאשר זוהי הערכאה הראשונה שבפניה הוא עומד, אותו נאשם יהיה זכאי לערער לבית המשפט העליון.
רוצה לומר: כל אדם העומד לדין פלילי, כאשר בית המשפט בפניו הוא עומד לדין הוא הערכאה הראשונה, זכאי לערער לבית משפט שמעליו. לדוגמא:
אם הנאשם עומד לדין פלילי בפני בית משפט שלום – הוא זכאי לערער לבית המשפט המחוזי.
אם הנאשם עומד לדין פלילי בפני בית משפט מחוזי – הוא זכאי לערער לבית משפט העליון.
אך מה קורה אם נאשם עמד לדין בפני בית משפט שלום, ערער לבית משפט מחוזי, וכעת הוא מעוניין לערער פעם נוספת לבית משפט עליון? מדובר על ערעור בגלגול שלישי, וערעור שכזה יתאפשר רק אם בית המשפט העליון יתיר זאת. ערעור זה נקרא "ערעור ברשות" ועל מנת שבית המשפט יתיר זאת, צריך הנאשם להצביע על מספר דברים.
ברעפ 5658/15 אלכסנדר סמירנוב נ' מדינת ישראל נקבע כך:
"הלכה מושרשת היא, כי בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תתקבל במקרים חריגים בלבד, בהם מתעוררת שאלה משפטית נכבדה או סוגייה ציבורית עקרונית, החורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים להליך, או כאשר קיים חשש מפני עיוות דין או אי-צדק של ממש אשר נגרם למבקש"
כלומר, על מנת שתינתן רשות לערער פעם נוספת לבית המשפט העליון, על המערער להצביע על שאלה משפטית רחבת היקף, או סוגיה ציבורית עקרונית, שלהן השפעה על מקרים רבים אחרים, ולא רק על המקרה הספציפי של המערער. זאת ועוד, אם קיים חשש לעיוות דין שנעשה עם הנאשם, או חוסר צדק בולט, והנאשם יוכל להצביע על כך, יכול ובית המשפט יאפשר ערעור נוסף כדי למנוע זאת. חשוב לזכור! ערעור בגלגול שלישי הוא חריג והוא ניתן במשורה, במקרים חריגים ונדירים ביותר.
האם ניתן לערער על העונש?
בפסקי דין רבים דן בית המשפט העליון באפשרותו של בעל דין בהליך פלילי לערער פעם נוספת על חומרת העונש שהוטל עליו. כאמור, מדובר על ערעור שני, אחרי שהעניין נידון כבר בפני בתי משפט שלום ומחוזי, וכעת מבקש הנאשם לערער פעם נוספת בפני בית משפט עליון על חומרת העונש שהוטל עליו. בעניין זה נקבע כלל, שלפיו בית המשפט לא ייעתר לבקשות רשות ערעור הנסבות על חומרת עונש "אלא במקרים בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות דומות"
ברעפ 4218/15 מכלוף אמסלם נ' מדינת ישראל נקבע כך:
בהליך זה טען המבקש, כי ריצוי מאסר מאחורי סורג ובריח יפגע בו "פגיעה אנושה" בסיכויי שיקומו, ולעניין זה נקבע:
"אמת נכון הדבר, כי האינטרס שעניינו שיקומו של הנאשם, איננו אינטרס אישי של אותו נאשם בלבד, אלא שמדובר באינטרס חברתי כולל, לשקם את מי שסרו מדרכם, ולהחזירם לדרך המוטב. יחד עם זאת, יש לזכור, כי אינטרס זה מונח לצד יתר שיקולי הענישה העומדים על הפרק, בעת שנגזר עונשו של הנאשם"
יש לציין, כי בעניין זה בית המשפט העליון דחה את הבקשה והותיר את העונש על כנו.
בעניין זה ראו גם פסקי דין נוספים:
רע"פ 2945/15 אבו חנין נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (3.5.15).
רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל, פורסם בנבו (24.3.15).
רע"פ 1383/15 לב ארי נ' מדינת ישראל פורסם בנבו (3.3.15).
משרדנו הגיש ערעורים רבים בפני ערכאות שונות על מגוון עבירות תעבורה, ובאמתחתנו הצלחות לא מבוטלות. אם הורשעת בדין והנך מעוניין להגיש על כך ערעור, פנה עוד היום למשרדנו על מנת שנוכל לסייע לך.
לפגישת ייעוץ ללא כל התחייבות פנה/י למשרדנו עוד היום!
