אם זומנת לבדיקה רפואית אצל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ומספר ימים לאחר הבדיקה קיבלת מכתב ממשרד הרישוי, שאינך כשיר לנהוג ברכב מדרגה מסוימת מסיבה של "אי התאמה אישיותית" – הגעת למקום הנכון.

חשוב לדעת: לא המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שולל את רישיון הנהיגה, אלא לאחר בדיקה רפואית שנערכת לנהג, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מעביר את המלצותיו למשרד הרישוי, והוא הגורם המוסמך לפסול את רישיון הנהיגה או להשאירו בידי הנהג.

באיזה מקרים המכון הרפואי לבטיחות בדרכים קובע "אי התאמה אישיותית"?

המקרים הנפוצים ביותר, שבגינם קובע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים כי הנהג אינו כשיר לנהיגה בשל אי התאמה אישיותית, הם: עבר תעבורתי "עשיר" של הנהג הנבדק, נהיגה בשכרות, רישום פלילי כבד, שימוש בסמים וכיוצ"ב. ישנן סיבות נוספות שבגינן יכול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לקבוע, כי הנהג אינו כשיר לנהוג בשל אי התאמה אישיותית, והן, בין היתר, בשל רקע פלילי, פסיכולוגי, פסיכיאטרי או רפואי.

לדוגמא: פלוני נמצא בטיפול פסיכיאטרי / פסיכולוגי. המטפל אשר מטפל בפלוני סבור שהמטופל (הנהג) אינו כשיר לנהיגה. על המטפל מוטלת חובת דיווח למשרד הרישוי אודות מצבו וכושרו של המטופל לנהוג, ואם הוא סבור שאינו כשיר לנהיגה, על המטפל ליידע את משרד הרישוי על כך. כאשר משרד הרישוי מקבל דיווח שכזה, הוא יזמין את הנהג לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ולאחר בדיקת הנהג, יעביר את המלצותיו למשרד הרישוי. במצב דברים שכזה, יכול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לקבוע, כי הנהג אינו כשיר לנהיגה מסיבה של "אי התאמה אישיותית".

דוגמא נוספת: אם נהג נתפס נוהג בשכרות או נוהג תחת השפעת סמים, יכול משרד הרישוי לזמן אותו לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וזאת על מנת לבחון את התאמתו לנהיגה. גם במצב דברים זה, יכול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לקבוע, כי הנהג מהווה סיכון למשתמשי הדרך, ולפסול אותו מלהחזיק רישיון נהיגה בשל "אי התאמה אישיותית".

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

הכללים שמנחים את המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בקביעתו:

כאשר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מזמן נהג לבדיקה, חשוב מאוד שהנהג הנבדק ידע מה לענות ומה לא לענות, מהסיבה שהבוחנים במכון הרפואי עושים הרבה מאמצים על מנת לפסול נהגים שנראים להם כלא מתאימים. במקרים רבים, קביעותיהם של הבוחנים הינן שרירותיות, מסתמכות על התרשמות סטיגמתית מהנהג – ולכן ניתן לערער על החלטות הבוחנים בדרכים המקובלות, ואף לבטל את החלטות הבוחנים!. כמובן, שהנהג שנשאל שאלות רבות על ידי הבוחנים "ידע מה לענות", רק כאשר הוא ידע מה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים "מחפש" אצלו – ועל זה יקום ויפול דבר!

באופן כללי ניתן לומר, כי מטרת הזימון לבדיקה היא לבדוק ולוודא כי הנהג אינו מסכן את ציבור משתמשי הדרך. במילים אחרות: המכון הרפואי לבטיחות בדרכים בודק האם לנהג פוטנציאל גבוה להיות מעורב בתאונת דרכים, ובכך למעשה להוות סיכון מוגבר למשתמשי הדרך.

אם התרשם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, כי הנהג מהווה סיכון וסיכוייו להיות מעורב בתאונת דרכים גבוהים, אזי שהדבר יהווה שיקול מרכזי ומכריע בפסילת רישיון הנהיגה שלו.

מהי למעשה הבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים?

עוד לפני הבדיקה הרפואית, רשאי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לבקש מהנהג להמציא מידע רפואי או כל מידע אחר רלוונטי. כמו כן, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים רשאי לזמן את הנהג לבדיקה אצלו, ואף להורות לו לבצע בדיקות נוספות, משלימות, אצל גורמים חיצוניים.

לרוב, הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים כוללות מענה על שאלות מול מחשב, ושיחות עם פסיכולוג או פסיכיאטר.

חשוב מאוד להגיע מוכנים לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, והסיבה לזימון חשובה עוד יותר על מנת לדעת כיצד להתכונן.

הכנה לבדיקה המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

כאמור לעיל, ישנן סיבות רבות שבגינן יכול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לזמן נהג לבדיקה. השלב הראשון של ההכנה מתמקד בשאלה: מהי הסיבה לזימון לבדיקה? למשל, האם הזימון הוא בשל עבירת תעבורה שביצע הנהג? בשל בקשה לקבלת רישיון הדורש בדיקה (לדוגמא בקשה לקבלת רישיון למונית)? מצב רפואי לקוי? גיל הנהג? וכו'

לאחר שהבנו מהי הסיבה לבדיקה, יש להיערך בהתאם. למשל, אם הסיבה לזימון נעוצה במצב רפואי לקוי, ייתכן שכדאי יהיה לגשת לבדיקה כשהנהג מצויד בחוות דעת של רופא מומחה, המעידה על היעדר בעיה כלשהי לנהוג או להחזיק ברישיון נהיגה. או למשל, אם הסיבה לזימון נעוצה בעבר תעבורתי, אזי שיש לדעת כיצד להציג זאת בצורה שתטיב עם הנהג.

לאחר מכן, על הנהג לדעת היטב בפני מה הוא עומד. ככל שהנהג ידע מה צפוי לו במסגרת הבדיקה, כך הוא יגיע רגוע יותר לבדיקה, והאפשרות לעשות טעות תקטן משמעותית. זו נקודה חשובה מאוד! 

חשוב לזכור – הכנה טובה לבדיקות המכון הרפואי לבטיחות בדרכים עשויה להציל את רישיון הנהיגה שלכם! והיא לרוב עושה את ההבדל בין פסילת הרישיון לבין השארת הרישיון בידי הנהג.

מהי עמדת בתי המשפט לפסילת רישיון על רקע "אי התאמה אישיותית"?

בפסיקה ענפה קבעו בתי המשפט השונים, כי על משרד הרישוי, וכפועל יוצא על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, להצביע על טעם ממשי המצדיק פסילת רישיון נהיגה מהסיבה של אי התאמה אישיותית. לא די בחששות או השערות, אלא חשש ממשי שיצדיק את ההחלטה לפסול את רישיון הנהיגה של הנהג.

בעניין זה גם ציינו בתי המשפט, כי על המכון הרפואי לבטיחות בדרכים מוטלת החובה לאזן בין טובת הפרט – שהיא להחזיק ברישיון נהיגה – לבין טובת הציבור –  שהיא לשמור על שלום הציבור ולהקטין את הסיכון למעורבות בתאונות דרכים. בעת עשיית האיזון, כמובן שניתן לטובת הכלל משקל משמעותי, אך אין להעדיפו בצורה עיוורת, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.

אז מה ניתן לעשות אם נפסלתי מסיבה של "אי התאמה אישיותית" :

סיבת הפסילה "אי התאמה אישיותית" היא סיבה עמומה, לא ברורה, ולעיתים אף שרירותית. לכן, ייתכן שאדם מסוים ייבדק וייפסל, ואילו אדם אחר עם נתונים דומים (ואף זהים) לא ייפסל.

לכן, חשוב מאוד לא לוותר, ואם נפסלתם מלהחזיק רישיון נהיגה בשל "אי התאמה אישיותית" יש לבחון את נימוקי הפסילה מבחינה משפטית, ולנסות לתקוף אותם בדרכים המקובלות.

הגשת ערעור על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

סעיף 195 לתקנות התעבורה קובע:

"195. (א)  מבקש רישיון נהיגה או בעל רישיון נהיגה הרואה עצמו נפגע מהחלטת הרופא המוסמך, רשאי לערור בפני ועדת ערר תוך 30 ימים מיום שהודעה לו ההחלטה האמורה.

(ב)  ועדת הערר תפעל במותבים של שלושה רופאים; חברי המותב והיושב ראש שלו ייקבעו בידי יושב ראש הועדה מתוך הרשימה שאישר שר התחבורה בהתייעצות עם שר הבריאות."

כלומר, את הערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים יש להגיש תוך 30 ימים מהיום שבו התקבלה הודעת משרד הרישוי.

את בקשת הערר יש להגיש באמצעות הדואר בלבד, למען:

"ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה

בית חולים שיבא תל השומר

לידי ועדת ערר, ביתן 130

מיקוד 5265601"