
תאונות עם פגיעות רכוש בלבד
תאונות ללא נפגעים מוגדרות ברוב המקרים כתאונות שיש בהן פגיעות רכוש בלבד, זאת מפני שגם בתאונות הקלות ביותר, לרוב נוצר נזק כלשהו למכוניות המעורבות.
באופן הזה, תאונות מסוג זה מהוות את טווח התאונות הקל ביותר, כאשר הן עשויות להיות פעוטות עד לכדי שעניין התאונה יוסדר בין המשתתפים בה וללא התערבות הרשויות, ועד לתאונות מקיפות יותר בהן נגרם נזק לרכוש פרטי וציבורי כתוצאה מן התאונה.
בעוד שמקרים של תאונה ללא נפגעים לרוב אינם מגיעים לבית דין, טווח התאונות הרחב שנופל תחת ההגדרה עשוי לכלול מקרים יוצאי דופן, ולכן יש להכיר היטב את ההבדלים ביניהם.
ענישה בגין תאונת דרכים ללא נפגעים
תאונת דרכים ללא נפגעים עשויה להיות פעוטה במידה כזו שלא תהיה ענישה רשמית כלל – עם זאת, בתאונות בהן מעורבות שתי התאונות, האחראי על התאונה עשוי להיות חשוף לתביעה מטעם חברת הביטוח שתדרוש ממנו להשתתף בתשלום תיקונים.
אך מבחינת החוק, אין מניעה לנקוט באמצעים מחמירים יותר בהתאם להיקף התאונה, וכך גם תאונה עם פגיעה ברכוש בלבד עשויה להוביל לדיון משפטי.
סוגי המקרים שמובילים לתוצאות שכאלה עשויים להיות מן הבאים:
- נגרם נזק לרכוש ציבורי: כאשר הרכוש שנפגע הוא ציבורי, הסדרת העניין צריכה להיעשות מול המדינה, וכך ניתן לנהל דיון אודות התאונה רק בבית דין כנדרש על פי חוק.
- נגרם נזק בהיקף רחב: כאשר הנזק שנגרם כתוצאה מהתאונה הוא בהיקף רחב למדי, אי אפשר להתייחס לתאונה בקלות ראש ויש לתת את הדין אודות האשמים לתאונה והאחראיים על תיקון הנזק.
- פוטנציאל לפגיעה בנפש: ישנן תאונות שבהן נראה שלא נגרמה פגיעה לאנשים כתוצאה ממזל טוב – במילים אחרות, אלו תאונות שהיו עשויים להיות בה נפגעים, ועל אף שלא היו, הסכנה הגבוהה שהייתה טמונה בתאונה דורשת מתן דין וחשבון.
במקרים שכאלה, בית הדין לתעבורה ידון בפרטי המקרה ויחליט כיצד יש לנהוג בנהגים המעורבים בה, כאשר עצם קיומה של התאונה פותחת צוהר לשלל האשמות תעבורה שבתורן עשויות לגרור את כל העונשים המצויים בחוק.
מאסר על תנאי או בפועל הוא ענישה ששמורה למקרים חריגים בלבד של תאונה עם פגיעת רכוש, אך קנסות או פסילת רישיון עשויים להיות נפוצים יותר בהתאם לאופי התאונה הפרטני.
בנוסף לכך, עם כל זימון לבית דין, השוטר רשאי על פי שיקול דעתו לזמן את המשתתפים גם לשימוע מול קצין משטרה, וזה עשוי לפסול את רישיונם של מי מהם לפסילה מנהלית בת 60 ימים.