תאונת פגע וברח – עבירת הפקרה
עבירות תנועה נפוצות

תאונות פגע וברח – תאונות הפקרה

תאונת פגע וברח מוגדרת כתאונה בה נפגע אדם ואילו הנהג הפוגע, אשר גרם לתאונה, לא עצר להושיט סיוע לנפגע.

החובה להושטת סיוע לנפגע היא חובה מוסרית, והיא נובעת הן מן האנושיות המחייבת אדם לסייע לאחר בשעת צרה ובעיקר בעת פציעה, הן מן הבגרות הנדרשת מכל אדם באשר הוא לקחת אחריות על מעשיו ולא לנסות לחמוק ממנה.

אך חובה זו אינה מסתכמת בחובה מוסרית בלבד, והיא מנוסחת כחוק בפקודת התעבורה.

צירופם של האופי המוסרי של הנושא יחד עם ההתייחסות הפרטנית לכך בחוק, מביאה את הרשויות להחמרה מיוחדת במקרי תאונת פגע וברח.

עבירת הפקרה – סעיפים וענישה

עבירת הפקרה במקרה של נפגעים היא חמורה במיוחד, והיא נחשבת כהכאת חטא על פשע.
פקודת התעבורה עוסקת בעניינים אלה בסעיפים 64א ו-64א(1), שם היא מבדילה בין העבירות השונות והענישות המתלוות אליהן.
העבירות חלות על כל אדם שהיה מעורב בתאונה, ולאו דווקא על האדם האחראי לתאונה, אם כי ישנה הבנה מובלעת שהאחריות הכבדה יותר חלה על מי שהיווה הגורם לתאונה.
בין העבירות ניתן למצוא את הבאות:

  1. הפקרה ללא יודעין: מאסר לשלוש שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר לא ידע שהיו נפגעים בתאונה.
  2. הפקרה במקרה של נפגעים: מאסר לשבע שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר כתוצאה מהתאונה נפגעו בני אדם.
  3. הפקרה במקרה של הרוגים: מאסר לארבע עשרה שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר כתוצאה מהתאונה נהרגו בני אדם.

הגשת הסיוע צריכה להיעשות כפי שצוין לעיל, לרבות הגשת עזרה ראשונה והזעקת שירותי ההצלה.

יש לציין, שגם בפקודת התעבורה חובת הסיוע אינה חלה על המעורבים בתאונה בלבד, וכל אדם בסביבת התאונה שלא הגיש סיוע מסתכן בענישה, כל עוד מלאו לו 16 שנה.
הענישה במקרים כאלה מדורגת באופן דומה לדירוג המובא עבור המעורבים בתאונה, כאשר תקופת המאסר המקסימלית לענישה היא חצי מזו המיועדת למעורבים בתאונה (כך, מאסר של שנה וחצי עבור הפקרה ללא יודעין, מאסר של שלוש שנים וחצי עבור הפקרת נפגעים ומאסר של שבע שנים עבור הפקרת הרוגים).

נפגעתי בתאונת פגע וברח – מה עליי לעשות?

ראשית כל, חשוב להשיג עדות של אנשים שראו את התאונה ושיכולים להצהיר ולהעיד שזו היתה, אכן, תאונת פגע וברח. בנוסף, באם ניתן, מומלץ להשיג תיעוד של התאונה, למשל ממצלמות אבטחה שהיו במקום – וכן צילום של הזירה שבה התרחשה התאונה. אלו יכולים לעזור מאוד בביסוס התביעה ולצורך ההוכחה במסגרת התביעה, שיגיש עורך הדין של הנפגע לאחר מכן. עורך הדין יוכל לסייע באיסוף הנתונים ובמיצוי אפשרויות ההוכחה, על מנת לקדם את תהליך התביעה ולהשיג את מירב הפיצויים הכספיים עבור הנפגע.

הייתי מעורב בתאונת פגע וברח – מה עליי לעשות?

במידה שנהג היה מעורב בעצמו בתאונת פגע וברח, משמע הוא היה זה שגרם לתאונה ואז הסתלק מהמקום, חשוב להבין עד כמה מדובר במעשה שכמובן איננו מוסרי, אך בנוסף גם איננו חוקי. עם זאת, אם כבר נעשתה הפגיעה והנהג עזב את המקום אך התחרט על מעשיו לאחר מכן, הוא יכול להסגיר את עצמו בפני המשטרה, אך לצורך הגנה על עצמו מוטב שיוועץ בעורך דין מומחה לדיני תעבורה. הייצוג המשפטי במקרה זה, מטרתו לייצג את האינטרס של הנהג הפוגע ולנסות להמתיק את הענישה, ככל שניתן.

את מי תובעים במקרה של תאונת פגע וברח

ישנם כמה סוגים של תאונות פגע וברח, כאשר בהתאם לנסיבות התאונה, כך ניתן יהיה להחליט כיצד בדיוק לפעול ואיזה גוף לתבוע:

  1. אם הרכב הפוגע מאותר לאחר המעשה וברור כי הנזק לגוף נעשה בשל פגיעת הרכב בתובע, או ברכבו של התובע, אז ניתן לתבוע את חברת הביטוח המבטחת את אותו הרכב, בפוליסה של ביטוח החובה שלו. מי רשאי לתבוע? הנהג הנפגע – אם זו היתה פגיעה של רכב ברכב, יתר הנוסעים ברכב, או הולך רגל.
  2. קרן פיצוי נפגעי תאונות דרכים, או בשמה המקוצר קרני"ת, היא הגוף שאפשר לתבוע ממנו פיצוי כספי במידה שלא אותר הרכב שפגע בתובע וכן אך ורק אם נגרמו לו נזקים גופניים מוכחים. קרני"ת מפצה גם נפגעי תאונות דרכים שלא היו מעורבים בתאונה מסוג "פגע וברח", אלא גם במקרים אחרים, לרבות מי שנפגעו על ידי נהגים שהחברה המבטחת את רכבם נמצאת בתהליכים של פירוק.

כיצד יש לנהוג במקרה של תאונה

בעוד פקודת התעבורה ממצה את הדין וקובעת את העונשים הצפויים למי שביצע עבירת הפקרה, תקנות התעבורה מכילות פירוט אודות האופן שבו יש לנהוג במקרה של תאונה.
התקנות חלות על כל המעורבים בתאונה, ולא על האשם בתאונה בלבד, אך הוא בינם חייב לציית להוראות אלה.
עיקרי תקנה 144 בתקנות התעבורה הרלוונטית לעניין ממוצים בנקודות הבאות:

  • עצירת הרכב: המעורב בתאונה חייב לעצור את רכבו מיד וסמיכות רבה ככל האפשר למקום התאונה, ולא יזיז אותו עד שקיבל אישור לכך משוטר.
  • הזזת הרכב לשם סיוע: כסייג לנקודה הקודמת, המעורב בתאונה רשאי להזיז את רכבו אם זה במטרה להגשת סיוע לנפגעים.
  • יסייע באופן ישיר לנפגעים: אדם המעורב בתאונה חייב לסייע לנפגעים באופן מיידי, תוך מניעה מכל נזק נוסף שעשוי להיגרם להם והגשת עזרה ראשונה על פי הכשרתו.
  • הזעקת שירותי הצלה: המעורב בתאונה חייב להזעיק את שירותי ההצלה באופן מיידי, להמתין עם הנפגעים עד לבואם, ובמידת הצורך לסייע לזימון כלי רכב שיוכל לסייע ולחלץ את הנפגע.
  • חובת דיווח: המעורב בתאונה ידווח למשטרה מהר ככל האפשר אודות התאונה, מיקומה ומקום הימצאו, ובנוסף ידווח על פרטי הנפגעים במידה ואלו ידועים לו.
  • מסירת פרטים: על הנהג המעורב בתאונה למסור לשוטר, לאדם אחר שהיה מעורב בתאונה או למקורב לנפגעי התאונה את פרטיו, בהם השם, כתובת מגוריו, מספר תעודת הזיהוי, מספר הרישיון, רישיון הרכב, תעודת הביטוח ועוד.

small-contact-img
לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

    s2-arrow

    יש לציין שחובה זו מורחבת ומפורטת עבור המקרה של תאונה עם נפגעים, אך היא אינה מוגבלת למקרים בהם היו נפגעים בלבד, והיא אינה חלה רק על המעורבים בתאונה.
    כך, תקנה 145 בתקנות התעבורה עוסקת בתאונות דרכים שתוצאתן נזק לרכב ולרכוש ללא נפגעים, ובמסגרתה מחויב המעורב בתאונה למסור את כל פרטיו לשוטר או לאדם אחר שהיה מעורב בתאונה, ובאם אלו לא בנמצא, להשאיר הודעה על גבי הרכב ולדווח למשטרה על המקרה.

    בנוסף, תקנה 146 בתקנות התעבורה עוסקת בחובת הושטת עזרה החלה על נהגים שאינם מעורבים בתאונה, ועל פי עליהם לסייע לנפגעים בהגשת עזרה ראשונה על פי הכשרתם, למנוע שיתקבל להם נזק נוסף, להזעיק את שירותי ההצלה ולהמתין לצד הנפגעים עד להגעתם של שירותי ההצלה.

     

    להצלחות נוספות s2-arrow

    הצלחות שלנו

    ייעוץ בוואטסאפ ייעוץ בוואטסאפ