תאונות פגע וברח – תאונות הפקרה

תאונת פגע וברח מוגדרת כתאונה בה נפגע אדם ואילו הנהג הפוגע, אשר גרם לתאונה, לא עצר להושיט סיוע לנפגע.
החובה להושטת סיוע לנפגע היא חובה מוסרית, והיא נובעת הן מן האנושיות המחייבת אדם לסייע לאחר בשעת צרה ובעיקר בעת פציעה, הן מן הבגרות הנדרשת מכל אדם באשר הוא לקחת אחריות על מעשיו ולא לנסות לחמוק ממנה.
אך חובה זו אינה מסתכמת בחובה מוסרית בלבד, והיא מנוסחת כחוק בפקודת התעבורה.
צירופם של האופי המוסרי של הנושא יחד עם ההתייחסות הפרטנית לכך בחוק, מביאה את הרשויות להחמרה מיוחדת במקרי תאונות הפקרה.

תאונת פגע וברח

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

עבירת הפקרה – סעיפים וענישה

עבירת הפקרה במקרה של נפגעים היא חמורה במיוחד, והיא נחשבת כהכאת חטא על פשע.
פקודת התעבורה עוסקת בעניינים אלה בסעיפים 64א ו-64א(1), שם היא מבדילה בין העבירות השונות והענישות המתלוות אליהן.
העבירות חלות על כל אדם שהיה מעורב בתאונה, ולאו דווקא על האדם האחראי לתאונה, אם כי ישנה הבנה מובלעת שהאחריות הכבדה יותר חלה על מי שהיווה הגורם לתאונה.
בין העבירות ניתן למצוא את הבאות:

  1. הפקרה ללא יודעין: מאסר לשלוש שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר לא ידע שהיו נפגעים בתאונה.
  2. הפקרה במקרה של נפגעים: מאסר לשבע שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר כתוצאה מהתאונה נפגעו בני אדם.
  3. הפקרה במקרה של הרוגים: מאסר לארבע עשרה שנים עבור המעורב בתאונה אשר לא עצר להושטת סיוע, כאשר כתוצאה מהתאונה נהרגו בני אדם.

הגשת הסיוע צריכה להיעשות כפי שצוין לעיל, לרבות הגשת עזרה ראשונה והזעקת שירותי ההצלה.
יש לציין, שגם בפקודת התעבורה חובת הסיוע אינה חלה על המעורבים בתאונה בלבד, וכל אדם בסביבת התאונה שלא הגיש סיוע מסתכן בענישה, כל עוד מלאו לו 16 שנה.
הענישה במקרים כאלה מדורגת באופן דומה לדירוג המובא עבור המעורבים בתאונה, כאשר תקופת המאסר המקסימלית לענישה היא חצי מזו המיועדת למעורבים בתאונה (כך, מאסר של שנה וחצי עבור הפקרה ללא יודעין, מאסר של שלוש שנים וחצי עבור הפקרת נפגעים ומאסר של שבע שנים עבור הפקרת הרוגים).

כיצד יש לנהוג במקרה של תאונה

בעוד פקודת התעבורה ממצה את הדין וקובעת את העונשים הצפויים למי שביצע עבירת הפקרה, תקנות התעבורה מכילות פירוט אודות האופן שבו יש לנהוג במקרה של תאונה.
התקנות חלות על כל המעורבים בתאונה, ולא על האשם בתאונה בלבד, אך הוא בינם חייב לציית להוראות אלה.
עיקרי תקנה 144 בתקנות התעבורה הרלוונטית לעניין ממוצים בנקודות הבאות:

  • עצירת הרכב: המעורב בתאונה חייב לעצור את רכבו מיד וסמיכות רבה ככל האפשר למקום התאונה, ולא יזיז אותו עד שקיבל אישור לכך משוטר.
  • הזזת הרכב לשם סיוע: כסייג לנקודה הקודמת, המעורב בתאונה רשאי להזיז את רכבו אם זה במטרה להגשת סיוע לנפגעים.
  • יסייע באופן ישיר לנפגעים: אדם המעורב בתאונה חייב לסייע לנפגעים באופן מיידי, תוך מניעה מכל נזק נוסף שעשוי להיגרם להם והגשת עזרה ראשונה על פי הכשרתו.
  • הזעקת שירותי הצלה: המעורב בתאונה חייב להזעיק את שירותי ההצלה באופן מיידי, להמתין עם הנפגעים עד לבואם, ובמידת הצורך לסייע לזימון כלי רכב שיוכל לסייע ולחלץ את הנפגע.
  • חובת דיווח: המעורב בתאונה ידווח למשטרה מהר ככל האפשר אודות התאונה, מיקומה ומקום הימצאו, ובנוסף ידווח על פרטי הנפגעים במידה ואלו ידועים לו.
  • מסירת פרטים: על הנהג המעורב בתאונה למסור לשוטר, לאדם אחר שהיה מעורב בתאונה או למקורב לנפגעי התאונה את פרטיו, בהם השם, כתובת מגוריו, מספר תעודת הזיהוי, מספר הרישיון, רישיון הרכב, תעודת הביטוח ועוד.

יש לציין שחובה זו מורחבת ומפורטת עבור המקרה של תאונה עם נפגעים, אך היא אינה מוגבלת למקרים בהם היו נפגעים בלבד, והיא אינה חלה רק על המעורבים בתאונה.
כך, תקנה 145 בתקנות התעבורה עוסקת בתאונות דרכים שתוצאתן נזק לרכב ולרכוש ללא נפגעים, ובמסגרתה מחויב המעורב בתאונה למסור את כל פרטיו לשוטר או לאדם אחר שהיה מעורב בתאונה, ובאם אלו לא בנמצא, להשאיר הודעה על גבי הרכב ולדווח למשטרה על המקרה.

בנוסף, תקנה 146 בתקנות התעבורה עוסקת בחובת הושטת עזרה החלה על נהגים שאינם מעורבים בתאונה, ועל פי עליהם לסייע לנפגעים בהגשת עזרה ראשונה על פי הכשרתם, למנוע משיתקבל להם נזק נוסף, להזעיק את שירותי ההצלה ולהמתין לצד הנפגעים עד להגעתם של שירותי ההצלה.

 

מידע מקצועי