תאונות קטלניות – תאונות עם הרוגים

גדיעת חיי אדם היא נוראית מכל סיבה, גם כאשר הגורם לכך הוא אינו מכוון כלל, ונגרם כתוצאה מהתנהלות שגויה על הכביש.
תחת הבנה זו, ויחד עם המספר הגבוה עד צער של הנספים בתאונות דרכים, ישנה החמרה נוקשית במיוחד עם נהגים שנאשמים כאחראיים לתאונות דרכים קטלניות.
נאשם שכזה ימצא כי רשויות החוק מפעילות כנגדו סנקציות מיידיות, כשלאחריהן הוא יזומן לבית הדין לתעבורה על מנת לדון במקרה שלו, לקבוע את חומרת מעשיו, ולהענישו בהתאם.

תאונה קטלנית עם הרוגים

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

ייעוץ ראשוני, ליווי וייצוג נאשמים לאורך המשפט על ידי עורך דין לתעבורה

תאונה עם הרוגים בולטת בהיותה קטלנית וטרגית, אך אין לטעות ולצמצם את כל תרחישי התאונות הקטלניות הרבות לכדי תרחיש דידקטי אחד.
כפי שנאמר לעיל, התאונות עשויות להיות שונות במידה רבה זו מזו, ובמיוחד מבחינת מעורבותו של הנאשם.
הדבר הופך לחשוב אף יותר כאשר הענישה עשויה להשתנות משמעותית בהתאם לאופי התאונה, כאשר הנאשם עשוי למצוא את עצמו עומד בפני 10 שנות מאסר, 3 שנות מאסר, או אפילו בפני ענישה שאינה כוללת מאסר כלל.
לכן, במקרים של תאונת דרכים קטלנית, חשוב ביותר להיעזר בעורך דין לתעבורה בעל מומחיות בתאונות דרכים, אשר יכול לייצר התנהלות נכונה בעת הטיפול בתיק וכך למזער ככל האפשר את הענישה ואת הנזק שייגרם לנאשם.
פנייה לעורך דין לתעבורה כוללת בה ייעוץ ראשוני שיש בו לסייע רבות, ולאחריו ליווי לאורך כל הדרך ואף ייצוג הנאשמים בבית הדין לתעבורה, מתוך שאיפה לחתור לענישה מזערית ופרופורציונליות ככל האפשר בהתאם לפרטי המקרה.
רק כך ניתן למזער את הנזק, להציג באופן נכון את הפרטים המקלים על הנאשם, להמתיק את העונש ואף להימנע מתוצרי לוואי לא רצויים כמו תיק פלילי.

דיון בבית הדין לתעבורה

תאונות קטלניות גוררות תמיד ובלי יוצא מן הכלל דיון בבית הדין לתעבורה, שמסגרתו נבחן המקרה לגופו כדי לקבוע את חומרת מעשיו של הנהג.
על אף שבכל המקרים מדובר בחיים שנקטעו כתוצאה מהתאונה, יש מקום לברר את פרטי האירוע באופן רחב כדי לקבוע בדיוק את מידת מעורבותו של הנהג – זאת מפני שגם כאשר ברור למדי שהנהג אחראי לתאונה, האחריות המוטלת עליו אינה קבועה לחלוטין, ואף המנעדים הקלים במידת האחריות עשויים לגרור אופי שונה של ענישה.

בין ההיבטים שנבחנים בבית הדין לתעבורה ניתן למצוא את הבאים:

  • מודעות הנאשם לסכנה שהוא מציב: במילים אחרות, ייבחנו עבירות התעבורה הראשוניות בהן הנהג מואשם.
    ישנה הבנה שעבירות תנועה מסוימות מהוות נהיגה רשלנית שיש בה לסכן חיי אדם, ואילו עבירות תנועה אחרות מהוות סכנה ברורה הרבה יותר שאמורה להיות ידועה לכל נהג באשר הוא.
    כך, אדם שנהג בפראות, לדוגמא, והואשם בגרימה לתאונה קטלנית, אמנם יואשם בחומרה, אך לא בחומרה רבה כמו אדם שנהג באופן מוחלט ומודע בניגוד לחוקים, כנסיעה במהירות מופרזת או תוך שימוש בנתיב שאינו רשאי לנסוע בו.
    ההבדלים הדקים הללו עשויים להכריע את הדין בין האשמה בהריגה לבין האשמה בגרימת מוות ברשלנות.
  • אופי הקשר בין הגורם לתאונה לתוצאותיה: תרחישים שונים של תאונות דרכים קטלניות יכולים להציג מצבים בהם הנאשם אחראי לתאונה ולתוצאותיה באופן ישיר יותר או עקיף יותר.
    כך לדוגמא, ניתן לתאר מצב בו הנאשם עצמו פגע עם כלי הרכב שלו בכלי רכב אחר, לעומת מצב בו אופי נהיגתו של הנאשם גרמה לכלי רכב אחר לסטות במהירות באופן שגרם לתאונה.
    בשתי התאונות, הנאשם יימצא אחראי לתאונה, אך יש להבדיל בין המקרים בהם הוא שגרם לתאונה הקטלנית באופן ישיר לבין המקרים בו הוא היווה את המקור לשרשרת האירועים שהובילה לתאונה.
  • התנהגותו של הנהג לאחר התאונה: החוק מחייב את המשתתף בתאונה לעצור, להישאר במקום האירוע, להושיט עזרה ולדווח לרשויות על התאונה.
    באם הנהג לא עשה את כל אלה, הוא יואשם בעבירות נוספות על גרימה לתאונה הקטלנית, ויחדיו ההאשמות השונות מצטרפות לדין גדול הרבה יותר.
    בעוד שהדבר הוא מן החובה בכל מצב ובכל תאונה, כאשר מדובר בתאונה קטלנית ההתייחסות מודגשת אף יותר, שכן ישנה הבנה שחיי האדם עשויים היו להיות תלויים בהושטת העזרה ומהירות הדיווח של הנהג האשם.
  • עברו התעבורתי של הנהג: בנוסף לבחינה של מקרה האירוע עצמו, הנאשם יורשע וגזר דינו יתקבל בהתאם לאופיו כנהג, כאשר זה נבחן על פי הוותק של רישיונו ועל פי היקף עבירות התנועה שביצע בעבר.
    ניתן לצפות שבית הדין לתעבורה יקל על נהג עם עבר תעבורתי ללא דופי לעומת על נהג אשר ביצע עבירות תנועה בעבר אשר מעידות על תרבות נהיגה רשלנית ופזיזה.
    בנוסף לכך, הרשויות נוטות להחמיר יותר עם מי שוותק הרישיון של קצר יותר, ובמיוחד עם נהגים חדשים, מתוך ציפייה מהנהג לנקוט ביתר זהירות בהתאם לחוסר ניסיונו על הכביש.

מהם העונשים הצפויים לנהגים שהיו מעורבים בתאונה עם הרוגים?

מיד עם התרחשות התאונה, הנאשם בה יכול לצפות בסנקציות המוטלות עליו על ידי רשויות החוק וזאת כדי שלא יהווה סכנה לנוסעים נוספים.
עם זאת, עיקר הדין ממוצה בבית הדין לתעבורה, שם ייבחן המקרה לגופו ותתקבל החלטה אודות אופי מעורבותו של הנאשם בתאונה, היקף האחריות שלו, ובהתאם, העונש שלו.

כך, העונשים להם צפוי הנהג שהיה מעורב בתאונה עם הרוגים הם הבאים:

  1. פסילה מנהלית:
    מיד לאחר התאונה, הנאשם יזומן לשימוע מול קצין משטרה לשם פסילה מנהלית של רישיונו.
    הפסילה המנהלית האפשרית במקרה כזה היא עד לתשעים ימים, והיא נועדה למנוע מן הנאשם לנהוג עד פתיחת הדיון בבית המשפט, כך כדי לא לסכן את הנוסעים האחרים בכביש.
    הפסילה המנהלית מתקבלת על ידי קצין משטרה, שלו הסמכות להחליט על פי שיקול דעתו האם פסילה זו נדרשת ומה יהיה אורכה – כאשר מדובר בתאונה קטלנית, הפסילה מתקבלת כמעט באופן מוחלט והיא מופעלת למלוא תשעים הימים.
  2. פסילה עד תום ההליכים:
    בנוסף לפסילה המנהלית על ידי קצין משטרה, הנאשם ככל הנראה יקבל פסילה נוספת שאינה תחומה בזמן קבוע, אלא עד תום ההליכים המשפטיים.
    באופן דומה לפסילה המנהלית, גם פסילה זו נועדה למנוע מהנאשם לנהוג עד אשר תקבע מידת מעורבותו בתאונה, וזאת כדי לא לסכן את הנוסעים האחרים.
  3. שלילת רישיון:
    הנאשם בגרימה לתאונת דרכים קטלנית עשוי למצוא שרישיונו יישלל כתוצאה מהמשפט, גם במקרים בהם רק נמצא שהוא ביצע עבירה אך ללא שהתקבלה הרשעה.
    שלילה רישיון שכזו יכולה להיות תחומה במסגרת זמן של שלושה חודשים לפחות, ועד לכדי מספר שנים, וזאת החל מיום סיום ההליכים.
    במרבית המקרים, כדי לחדש את רישיונו בתום תקופת השלילה, יהיה חייב הנאשם לחזור על המבחן התאורטי ועל המבחן המעשי.
  4. עבודות שירות:
    כאשר בית הדין לתעבורה מצא שהנאשם ביצע עבירה, הוא יכול לגזור על הנאשם עבודות שירות לציבור, גם כאשר לא התקבלה הרשעה בסוף הדיון.
    האפשרות לענישה שכזו מצויה בסעיף 62ב בפקודת התעבורה, וכלשונה, “בית משפט שהרשיע אדם בעבירת תעבורה, או שמצא שהוא ביצע עבירה כאמור ולא הרשיעו, רשאי לחייבו בצו שירות לבצע שירות לציבור, שיהיה, ככל האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים פצועי תאונות דרכים”.
  5. מאסר:
    בית הדין לתעבורה עשוי להטיל עונשי מאסר בהתאם למידת מעורבותו של הנאשם בתאונה, וזאת תוך קביעה לגבי הסעיף הספציפי בו הוא נאשם כגורם למוות.
    לעניין זה, יש להבדיל בין הסעיף “גרימת מוות ברשלנות”, לבין הסעיף “הריגה”, כאשר הנאשם בתאונת דרכים קטלנית מסתכם בשניהם, ובחירת הסעיף תוכרע בהתאם לנסיבות התאונה.
    סעיף “גרימת מוות ברשלנות” גורר ענישה של עד שלוש שנות מאסר.
    סעיף “הריגה” גורר ענישה של עד עשר שנות מאסר.
    בית המשפט ראשי לגזור את העונשים כמאסר בפועל או כמאסר על תנאי, כך על פי שיקול דעתו בהתאם לפרטי הדיון.
  6. קנס:
    בהתאם לחוק העונשין, בית המשפט ראשי להמיר עונשי מאסר המותרים על פי סעיף העבירה בקנסות.
    מכיוון שישנם שני סעיפים נפוצים במקרים של תאונות דרכים קטלניות, ישנם שני היקפי קנסות תואמים להם, וכך גובה הקנס בו יחויב הנאשם יתאים לסעיף גרימת המוות בו הוא הורשע.
    סעיף “גרימת מוות ברשלנות” עשוי לגרור קנס בגובה של עד למעלה מ-75 אלף שקלים.
    סעיף “הריגה” עשוי לגרור קנס בגובה של עד 226 אלף שקלים.

מידע מקצועי