תאונות עם נפגעים
תאונה עם נפגעים היא תאונה חמורה, והיא כוללת כמעט תמיד זימון לבית דין לתעבורה.
תאונה שכזו מוגדרת כתאונה בה נפגע אדם כלשהו, ללא תלות בהיקף הפגיעה ובהשלכות שלה (משמע, האם הנפגע פונה לבית חולים, מה היקף הטיפול שהיה צריך לקבל וכדומה).
באופן הזה, נושא התאונות עם נפגעים מתפרס על טווח רחב של תרחישים, כאשר סוג התאונה היחיד הנחשב לחמור ממנו הוא התאונה הקטלנית בה ישנם הרוגים.
הייתם מעורבים בתאונת דרכים עם נפגעים? פנו כבר עכשיו לייעוץ ראשוני
ההיבטים הנבחנים בבית הדין לתעבורה כאשר מדובר בתאונת דרכים עם נפגעים הם רבים, וכוללים אספקטים של נסיבות התאונה, התנאים ששררו סביבה, זהות המשתתפים, האשמה של כל אחד מהם, עברו התעבורתי של הנהג ועוד ועוד.
כדי לעשות סדר בכל הבלגן שיכול להיווצר מן הפרטים המרובים הללו, יש צורך בעורך דין בעל ניסיון וידע רחב בדיני התעבורה תוך התמחות נקודתית בתאונות דרכים עם נפגעים.
בעוד שאפשר לצפות מן התביעה לספק עורך דין שכזה למען הדיון, הנאשם שלא ידאג לעורך דין בעל התמחות מסוג זה בעצמו ימצא את עצמו ללא הגנה ראויה, וכך יהיה חשוף לעונשים כבדים הרבה יותר מאלו המגיעים לו על פי נסיבות התאונה.
פנייה לייעוץ ראשוני בלבד עשויה כבר להביא לסיוע רב ומשמעותי עבור הנהג הנאשם, וכך ניתן להתחיל לטפל בעניין המשפט באופן חכם ונכון שיביא לענישה פרופורציונלית שתמזער את הנזק שנגרם לנאשם.
מה נבחן בבית הדין לתעבורה
החומרה של תאונת דרכים עם פצועים גוררת כמעט תמיד זימון לבית דין שבמסגרתו מתנהל שימוע אשר דורש למצוא את האשמים לתאונה ואף להעניש אותם.
הדיון בבית הדין לתעבורה כולל התייחסות רחבה למקרה האירוע ונסיבותיו, כמו גם אופיו ועברו של הנאשם עצמו.
באופן הזה, גזר הדין שיתקבל לבסוף בשימוע תלוי בהיבטים הבאים:
חומרת התאונה:
כפי שנאמר, ההגדרה של תאונה עם נפגעים מכסה סוגי תאונות רבות, וכך יש מקום להבדיל בין תרחישים שונים.
חומרת התאונה נקבעת לבסוף על פי אספקטים שונים, כאשר בראשם עומדת חומרת הפגיעה שנגרמה למשתתפים בתאונה.
בנוסף לכך, ניתן למנות היבטים כמו כמות הנפגעים, הנזק שנגרם לרכוש, הפוטנציאל שהיה טמון בתאונה לפגיעה בעלת היקף רחב יותר ועוד.
נסיבות התאונה:
קשה לערער את מעמדה של תאונת דרכים אשר כוללת נפגעים, ובמיוחד לאור חומרת התאונה הברורה לכל.
עם זאת, יש מקום גם לבחון את נסיבות התאונה, ולהבדיל בין תנאים שונים ששררו במהלך האירוע וכך לחלק את האשמה בין הנאשם לבין תנאי הדרך, תנאי מזג האוויר ונסיבות נוספות.
כדוגמא לכך, ניתן לחשוב על שתי תאונות הדומות זו לזו באופן כמעט מוחלט, לרבות חומרת התאונה ואופי המשתתפים בה, כאשר האחת התרחשה במזג אוויר בהיר והשנייה התרחשה במזג אוויר סוער.
ניתן להבין שהתאונה שהתרחשה במזג האוויר הבהיר תיחשב לחמורה יותר, שכן מזג האוויר הסוער מגביר את הסיכוי לתאונה, וכך בהינתן שבשתי התאונות התקבלה אותה התוצאה, האיזון בין התנאים של שתי התאונות מוטל על הנאשם.
בעוד הדוגמא להלן מתארת מצב בו יש בחינה של מאורעות טבעיים, אין להתעלם גם מבחינה של מעורבות התשתיות עצמן כגורם לתאונה, וכך הטלת חלק מן האשמה על המדינה עצמה.
עבירות תנועה:
קל במיוחד להצמיד עבירות תנועה שונות לתאונות דרכים, במיוחד כאשר יש בנמצא עבירות תנועה האוצרות בתוכן עמימות מסוימת, כמו נהיגה בחוסר זהירות ודומיה.
עם זאת, ישנן עבירות תנועה ישירות יותר, אשר קל לבחון האם התרחשו או לא באופן ישיר, כמו אי ציות לתמרורים ולסימני דרך, נסיעה באופן שאסור על פי חוק או שימוש בטלפון הנייד.
במקרים כאלה, כאשר התרחשה עבירת תנועה, קל לקשור אותה אל קיום התאונה, וכך יש מקום להאשים את הנאשם בחומרה רבה אף יותר.
זהות הנפגע:
תאונות דרכים עם נפגעים יכולות להיות כאלה בהן נפגע אדם כתוצאה ממעשיו של נהג כלשהו, אך יכולות להיות גם כאלה בהן הנהג עצמו הוא זה שנפגע כתוצאה ממעשיו.
ישנה התחשבות כלשהי בזהות הנפגע או הנפגעים בתאונות שכאלה, וזאת מתוך הבנה שכאשר הנאשם הוא זה שנפגע מהתאונה, אמנם יש להטיל עליו סנקציות כדי לשמור על ביטחונם של אחרים, אך יש להתחשב בכך שהנזק שנגרם לו כבר מהווה ענישה אכזרית כלשהי.
בנוסף לכך, ישנו מאפיין אחד מרכזי אשר עשוי לגרום לבית הדין לתעבורה להחמיר אף יותר עם הנאשם, והוא גיל הנפגעים.
ישנה נטייה ברורה ואף מובנת להחמיר כאשר הנפגעים בתאונה הם ילדים.
עברו של הנאשם והוותק שלו:
אופיו של הנאשם עצמו מהווה גם את אחד מן השיקולים שעולים בעת הדיון המשפטי בבית הדין לתעבורה.
באופן הזה, ישנם שני מרכיבים שיש להם משקל רב לגבי פסק הדין וגזר הדין שיינתן במשפט, והם וותק הרישיון של הנהג והעבירות הקודמות שלו.
ראשית, ישנה החמרה רחבה יותר באופן ברור ככל שוותק הרישיון של הנאשם קצר יותר, ובמיוחד כאשר מדובר בנהגים חדשים.
זאת מפני שמצופה מנהגים שכאלה לגלות הבנה לחוסר ניסיונם על הכביש, וכך לנהוג בזהירות יתרה אף ביחס לחוקי הזהירות הקבועים בחוק.
שנית, עבירות תנועה קודמות של הנהג מעידות על אופיו וכשירותו לנהיגה, ויש ציפייה מנהגים להיות מודעים ליכולות שלהם ולנהוג בהתאם להם.
כך, כאשר הנאשם ביצע עבירות בעבר, מצופה ממנו לנהוג בזהירות יתרה ולהימנע מכל סיכון שעשוי לגרור תאונה עם נפגעים – וכך, ככל שהעבירות הקודמות חמורות יותר וככל שהן מעידות יותר על אורח נהיגה פזיז, כך הנאשם עשוי להיענש בחומרת יתר.
התנהגות הנהג לאחר התאונה:
החוק מרחיב ומגדיר כיצד על המעורבים בתאונת דרכים לנהוג בעת התאונה, והוא מצביע על הושטת עזרה לנפגעים וחובת דיווח.
אי ציות לחוקים שכאלה מחמיר משמעותית את אופי התאונה, ומבחינת בית הדין לתעבורה, מכלול העבירות הללו יחדיו עולה על סך חלקיו.
כך, כאשר נהג נאשם בגרימת תאונה עם נפגעים, התנהגותו לאחר התאונה תיבחן במקביל לכך ויחד עם כך, ואם בנוסף להיותו הגורם לתאונה הוא גם לא ביצע את המוטל עליו על פי חוק, מערכת המשפט תחמיר איתו אף יותר.
ענישה בגין תאונת דרכים עם נפגעים
תחת כל ההיבטים הללו, התאונה נבחנת לגופה ובית הדין מקבל החלטה אודות הרשעה – ואם זו אכן התקבלה, אז מוחלט גזר הדין.
לשופט בית הדין לתעבורה ישנם את כל הכלים להעניש את הנאשם במידה ואכן נמצא אשם, אך הענישה אינה מסתכמת בכך ועשויה להתחיל אף קודם לכן כתוצאה משאיפה לשמירה על בטחון הנוסעים בכביש.
כך, הסנקציות והענישות שהנאשם עשוי למצוא את עצמו מתמודד מולם הן הבאות:
- פסילה מנהלית: במסגרת זימון לבית הדין, שוטר עשוי להחליט על פי שיקול דעתו לזמן מי מהמעורבים בתאונה לשימוע מול קצין משטרה, כאשר האחרון ייקבע האם לפסול את רישיונם בפסילה מנהלית – זאת כדי לוודא שהנהג לא יסכן את הנוסעים בדרך עד שיוסדר העניין מול בית הדין.
- פסילת רישיון: בית הדין לתעבורה נוטה לפסול את רישיון הנאשם כאשר מתקבלת הרשעה, וזאת לתקופה של לפחות שלושה חודשים, פעמים רבות תחת החובה לעבור מחדש את המבחן התאורטי ואת המבחן המעשי כדי לחדש את הרישיון בתום תקופת הפסילה.
- עבודות שירות: בית הדין לתעבורה עשוי לגזור על נאשמים חובת עבודות שירות לציבור כפי שזה מוגדר בחוק העונשין, ובהקשר לתאונות הדרכים, כפי שמצוין בסעיף 62ב לפקודת התעבורה – עבודות שירות אלו צריכות להיות, במידת האפשר, בבית חולים שבו מאושפזים נפצעי תאונות דרכים.
- קנסות: בית המשפט רשאי להטיל קנסות על הנהג בהתאם להיקף התאונה, כתחליף למאסר או בנוסף למאסר, וזאת עד לגובה של של למעלה מ-75 אלף שקלים, בהתאם לרשימת העבירות בהן הורשע.
- מאסר: בהתאם לחומרת המקרה ולהיקף הנזק והפציעה שנגרם למשתתפים, בית המשפט עשוי לגזור מאסר על תנאי או מאסר בפועל על הנאשם.
