כל אדם רשאי להגיש ערעור על החלטת המכון הרפואי אודות כשירותו לנהיגה, אך הדבר לא יהיה אפקטיבי ללא ליווי הולם על ידי עורך דין לדיני תעבורה בעל התמחות בתחום.
עורך דין לענייני תעבורה מכיר את דיני התעבורה ואת הסיבות שבגינן מוגבלים רישיונות הנהיגה של נהגים שונים, כך הוא יודע כיצד ניתן להציג בפני ועדת הערעורים תמונה נכונה יותר, אשר משקפת באופן הולם יותר את מצבו הרפואי של הנהג ומוכיחה להם שהוא אכן כשיר לנהיגה.
בעת הפנייה לעורך הדין, מתקיים ייעוץ ראשוני ולאחריו איסוף מהיר של כל הפרטים הנדרשים לשם גיבוש מכתב הערעור.
בשל מסגרת הזמן הדוחקת, ההליך כולו יתבצע בזריזות ובמהלכו יוציא הנבדק את פירוט תוצאות הבדיקות כדי שאלו יסקרו על ידי עורך הדין בשיתוף של גורם רפואי המייעץ לו.
הפרטים של הבדיקות ייבחנו באופן מדוקדק, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית, עד שיתקבל כיוון נכון לפעולה שיגדיר את אופי מכתב הערעור.
עורך הדין ינסח את הערעור וייעזר במסמכים רלוונטיים כדי להוות ראיות לטענותיו.
באופן הזה, באמצעות ניסוח בהיר ובאמצעות חותמת ההכשר המתקבלת רק מעצם הליווי של עורך הדין, הסיכוי לשנות את החלטת המכון עולה משמעותית וניתן לבטל את פסילת מרב”ד.
מי יכול להישלח לבדיקה רפואית של מרב”ד
כל נהג, בהינתן התנאים הנדרשים, יכול להישלח לבדיקה רפואית של מרב”ד על ידי בעלי סמכויות, וכך להסתכן באיבוד רישיונם לפסילת מרב”ד.
להלן רשימה של סוגי נהגים שעשויים למצוא את עצמם בפני בדיקה רפואית של המכון ושל בעלי הסמכות שרשאים לדווח עליהם למכון:
- עברייני תנועה: משרד הרישוי יכול להפנות עברייני תנועה לבדיקת מרב”ד על פי שיקול דעת או עם תום תקופת שלילה.
- מעורבים בתאונות דרכים: משטרת ישראל יכולה להפנות נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים לבדיקת מרב”ד.
- נאשמים במשפט: בית המשפט רשאי להפנות נהגים לבדיקת מרב”ד, זאת ללא תלות האם הורשעו.
- נכים: המוסד לביטוח לאומי עשוי להפנות נכים לבדיקת מרב”ד.
- משתמשי אלכוהול או סמים: אנשים שנתפסו או הורשעו בשימוש אלכוהול או בסמים, גם אם הדבר לא נעשה במסגרת נהיגה, יכולים להיות מופנים לבדיקת מרב”ד על ידי משרד הרישוי, סמכות רישוי צה”ל או המשטרה.
- נהגים מבוגרים: משרד הרישוי עשוי להפנות למרב”ד נהגים מבוגרים כדי לוודא את כשירותם לנהיגה.
- נהגים בעלי בעיה בריאותית: רופא של אדם בעל בעיה בריאותית יכול לדווח על האדם למרב”ד, במידה והוא חושב שהבעיה הבריאותית עשויה לסכן את האדם ואת הסביבה בזמן הנהיגה.
- מקבלי ומחדשי רישיון בעלי בעיה בריאותית: אדם בעל בעיה בריאותית שעשויה לסכן את עצמו ואת הסביבה בזמן נהיגה עשוי להישלח לבדיקה של מרב”ד.
- מוציאי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד: מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד ישלח לבדיקה רפואית במרב”ד על ידי משרד הרישוי.
- חייבים בבדיקת ביקורת: המכון הרפואי עצמו עשוי לקבוע בתום הבדיקה שהנהג צריך להגיע לבדיקת ביקורת בתום תקופה מסוימת.
הבדיקה של מרב”ד – שלבי ההליכים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:
בדיקת המכון הרפואי מתבצעת בדרכים שונות בהתאם לפרטיו של הנבדק ולסיבות לבדיקתו.
הנקודות הבאות באות לתת קווים כללים לגבי מה שניתן לצפות לו מהליך הבדיקה הרפואית:
- קבלת מכתב: זימון לבדיקה של מרב”ד תתקבל באמצעות מכתב מן המכון הרפואי, בו יהיה מפורט זמן ההגעה, הבדיקות הנלוות שהנבדק נדרש להן, הטפסים שעליו להביא עימו ופרטים נוספים.
- תשלום אגרה: בדיקת מרב”ד כוללת תשלומי אגרה אשר לא ניתן להימנע מהם או להפחית אותם – את תשלומי האגרה ניתן לשלם באופנים שונים, לרבות בתשלום אשראי במכון עצמו.
- הדרישות של מרב”ד: מרב”ד עשוי לדרוש מידע רפואי אודות הנבדק באמצעות טפסים רלוונטיים או באמצעות בדיקות ייעודית – כך, במכתב שיגיע לכדי הנבדק הוא יכול לצפות בקשות להמצאת מידע רפואי או מידע אחר, זימון לבדיקות במכון עצמו ודרישות לביצוע בדיקות חיצוניות.
- הבדיקות: הבדיקות של מרב”ד עשויות להיות בדיקות רפואיות מכל סוג, לרבות בדיקת נרקולוג, מבדקי אישיות ואף שיחות עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר.
המרב”ד, כאמור, מבצע בדיקות רפואיות בכל תחומי הרפואה, על מנת לתת מענה לכל קשת הבעיות רפואיות מהן סובלים נהגים כאלה ואחרים. המדובר לרוב על בדיקות ראייה / עיניים, בעיות אורתופדיות, נוירולוגיות, קרדיאליות, פסיכיאטריות, וכן ראיונות אישיים עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. נוסף לכל אלו, במקרים שבהם מופנים נהגים על רקע ביצוע עבירת תעבורה חמורה או עבירה פלילית חמורה, יבצע המרב”ד בנוסף לבדיקות הרפואיות גם בדיקת גיליון הרשעות של אותו נהג, על מנת לבחון האם הנהג שעומד לבדיקה כשיר מבחינה אישיותית להחזיק ברישיון נהיגה. - החלטת המכון: ראשית יצוין, כי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינו קובע דבר, אלא תפקידו להמליץ למשרד הרישוי האם לאשר מתן רישיון כזה או אחר לנהג / אשם מסוים, ולהפך – האם לשלול מנהג / אדם מסוים את האפשרות להחזיק ברישיון נהיגה לרכב מסוים.
במידה ולאחר ביצוע כלל הבדיקות הנהג נמצא בעיני הבודקים ככשיר לנהיגה, ימליץ המכון הרפואי לבטיחות בדרכים למשרד הרישוי לאשר מתן רישיון נהיגה לאותו נבדק.
אך במידה ולאחר ביצוע כלל הבדיקות הנהג נמצא כלא כשיר לנהיגה בעיני הבודקים, במצב שכזה, כאמור, ימליץ המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שלא לאפשר לאותו נבדק להחזיק ברישיון נהיגה לאותו סוג רכב אותו ביקש הנהג להחזיק.
אם זומנת לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – כך עליך לנהוג:
עוד בטרם התייצבותך לבדיקות, פנה לעורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. עו”ד תעבורה זה יוכל לסייע לך להתכונן היטב לפני הבדיקות הצפויות לך, וכידוע, ככל שהנהג ידע מה צפוי לו, כך יוכל להיערך לכך בהתאם, וכך יגדל הסיכוי שישמור על רישיון הנהיגה שלו.
חשוב לזכור: אם היית מעורב בתאונת דרכים קטלנית, עורך דין תאונות דרכים וודאי יסייע לך בתהליך מול המרב”ד בכל הנוגע לשמירת רישיונך. אם ביצעת עבירות תעבורה קשות שבגינן נגזר עליך פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, עו”ד תעבורה יסייע לך בתהליך מול המרב”ד בשמירת רישיון הנהיגה שלך. משמעות סיבת הבדיקה תזייע לך לבחור איזה עורך דין תעבורה לבחור – ובכך תוכל להגדיל משמעותית את האפשרות לשמור על רישיון הנהיגה שלך.
כמו כן, לעיתים יהיה צורך להצטייד בחוות דעת רפואיות לפני מועד הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ולפיכך על הנהג להיערך לכך מבעוד מועד. עו”ד תעבורה של המכון הרפואי יוכל להפנות את אותו נהג שעומד לפני בדיקה לרופאים מומחים בתחום ליקוייו, וזאת על מנת להגדיל את הסיכויים לשכנע את חברי הוועדה שאותו נהג כשיר מבחינה רפואית להחזיק ברישיון נהיגה.
אם זומנת לבדיקה רפואית – אל תיקח את הזמן. ייתכן ותהליך ההכנה יארך זמן רב, לרבות פנייה לרופאים מומחים לצורך קבלת חוות דעת פרטיות, ולכן אלמנט הזמן הוא חשוב ביותר.
הנך מוזמן לפנות למשרדנו, ועו”ד תעבורה ילווה אותך בכל התהליך, החל מהכנה לפני הבדיקות הרפואיות ואפשרות לקבל חוות דעת פרטיות, וכלה בהגשות עררים וערעורים בפני הערכאות השונות על מנת לשמור על רישיונך ככל שניתן.
כיצד לערער על החלטת מרב”ד
לאחר קבלת החלטת המכון, יכול הנבדק לערער עליה באמצעים המותרים בחוק.
הערעור על ההחלטה מועבר בכתב אל המכון הרפואי, בו מפורטות הסיבות והטיעונים להגשת הערעור לרבות טפסים והמלצות רלוונטיים.
הערעור על ההחלטה יכול להיעשות מטעמים רפואיים (באם הנבדק סבור שחלק מן הבדיקות אינן משקפות את בריאותו) או מטעמים משפטיים (באם הנבדק סבור שאין עילה משפטית לביצוע הבדיקות, או שהבדיקות נעשו באופן לא כשר וכדומה).
ההנחיות המדויקות להגשת הערעור מתקבלות יחד עם החלטת המכון, אך ניתן להקדים ולתאר את הקווים הכלליים להגשת הערעור:
- מסגרת זמן של 30 יום: הגשת הערעור צריכה להיעשות עד 30 יום לאחר אימוץ ההחלטה של מרב”ד על ידי משרד הרישוי.
- אופי הערעור: הערעור הוא טקסטואלי, ויכול לכלול מכתב, תמונות ומסמכים אשר ישלחו בדואר.
- כתובת הדואר לערעור:
ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה
בית החולים שיבא, תל השומר
לידי ועדת ערר, ביתן 130
מיקוד 5265601 - אגרה: הערעור כרוך בתשלום אגרה, אשר לא ניתן להימנע ממנה או להפחית את הסכום שלה.
- ערעור שני: אם גם וועדה מדרג ראשון פסלה את רישיונכם/דרישתכם, וגם וועדה מדרג שני דחתה ערעורכם, במצב דברים זה יש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כלומר, להגיש עתירה מנהלית על החלטת משרד הרישוי). את העתירה המנהלית יש להגיש בתוך 45 ימים מהיום שבו קיבלתם את החלטת משרד הרישוי (כזכור, הוועדה הרפואית של המכון הרפואי מעבירה את המלצותיה למשרד הרישוי, והוא זה שמודיע לכם מהי החלטתו הסופית). העתירה המנהלית תוגש על שאלות משפטיות בלבד, ולכן, היכולת לבטל את החלטת משרד הרישוי / החלטות הוועדות הרפואיות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – ייעשו ע”י נימוקים משפטיים ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת הגופים הנ”ל. דוגמה לכך יכולה להיות, כאשר הוועדה לא נימקה כדבעי את החלטתה לפסול את רישיונו של הנהג, או לא התחשבה בכל השיקולים הרלבנטיים לעניינו בעת שנתנה את החלטתה וכו’.
האם חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה בפני וועדת ערר?
אקדים אחרית לראשית – ייצוג עו”ד תעבורה בוועדת ערר מגדיל משמעותית את הסיכוי להשבת רישיון נהיגה שנפסל. עורך דין תעבורה המתמחה בייצוג בפני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובפני וועדת הערר של המכון הרפואי עושה את הדברים הבאים, ובכך מגדיל משמעותית את הסיכויים:
- קורא היטב את החומר הרפואי הקיים, ולעיתים אף מצרף חומרים רפואיים נוספים התומכים בטענותיו.
- קורא היטב את נימוקי הדחייה של המרב”ד ובכך למעשה תוקף אותם בנימוקיו לוועדת הערר.
- קורא ולומד היטב את חוות הדעת של המומחים במרב”ד, ובאמצעות רופאים מומחים מטעמו תוקף את החלטותיהם הרפואיות.
- מסתייע המומחים רפואיים נוספים לצורך הערכת סיכויי הערר, ודרכים אפשריות לתקיפת החלטותיו של המרב”ד.
- מנמק את הערר על סמך תקדימים, פסקי דין והנחיות ונהלים שהמרב”ד מחויב להם.
ועוד ועוד…
