הגשת ערעור על החלטת המכון הרפואי – פסילת מרב"ד

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוא הגוף שיכול לבצע בדיקות רפואיות לנהגים שונים וכך לקבוע האם מצבם הבריאותי מאפשר להם לנהוג. ישנם מקרים רבים בהם בעלי סמכות שונים עשויים להפנות נהגים לבדיקה רפואית מטעם המכון, אשר בסופה יקבל המכון החלטה אודות כושר הנהיגה של הנבדק. באם המכון הרפואי קבע לבסוף שהנבדק אינו כשיר לנהיגה, רישיונו ייפסל בפסילת מרב"ד. פסילה שכזו, כמו כל פסילה אחרת, עשויה להיות בעלת השלכות לא נעימות לנבדק – החל מעגמת נפש, דרך הגבלת יכולת הניידות והעצמאות ואף עד לפגיעה בפרנסה. לכן כדאי להכיר היטב את המכון הרפואי ואת פעילותו, וללמוד כיצד ניתן להתמודד ולערער על החלטתו.

___________

רוצה להחזיר את הרישיון?

צוות משרדנו זמין עבורכם לשיחת ייעוץ ראשונית ללא עלות ב-054-4528852 או מלאו את הטופס למטה ↓

מסמכים רפואיים

לקבלת ייעוץ משפטי ללא התחייבות השאירו פרטים

סוגי הפסילות השונות במרב"ד

הוגדרתם "בלתי כשירים לנהיגה"? פנו לעורך דין מומחה לתעבורה

כל אדם רשאי להגיש ערעור על החלטת המכון הרפואי אודות כשירותו לנהיגה, אך הדבר לא יהיה אפקטיבי ללא ליווי הולם על ידי עורך דין לדיני תעבורה בעל התמחות בתחום.
עורך דין לענייני תעבורה מכיר את דיני התעבורה ואת הסיבות שבגינן מוגבלים רישיונות הנהיגה של נהגים שונים, כך הוא יודע כיצד ניתן להציג בפני ועדת הערעורים תמונה נכונה יותר, אשר משקפת באופן הולם יותר את מצבו הרפואי של הנהג ומוכיחה להם שהוא אכן כשיר לנהיגה.
בעת הפנייה לעורך הדין, מתקיים ייעוץ ראשוני ולאחריו איסוף מהיר של כל הפרטים הנדרשים לשם גיבוש מכתב הערעור.
בשל מסגרת הזמן הדוחקת, ההליך כולו יתבצע בזריזות ובמהלכו יוציא הנבדק את פירוט תוצאות הבדיקות כדי שאלו יסקרו על ידי עורך הדין בשיתוף של גורם רפואי המייעץ לו.
הפרטים של הבדיקות ייבחנו באופן מדוקדק, הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית, עד שיתקבל כיוון נכון לפעולה שיגדיר את אופי מכתב הערעור.
עורך הדין ינסח את הערעור וייעזר במסמכים רלוונטיים כדי להוות ראיות לטענותיו.
באופן הזה, באמצעות ניסוח בהיר ובאמצעות חותמת ההכשר המתקבלת רק מעצם הליווי של עורך הדין, הסיכוי לשנות את החלטת המכון עולה משמעותית וניתן לבטל את פסילת מרב”ד.

מי יכול להישלח לבדיקה רפואית של מרב”ד

כל נהג, בהינתן התנאים הנדרשים, יכול להישלח לבדיקה רפואית של מרב”ד על ידי בעלי סמכויות, וכך להסתכן באיבוד רישיונם לפסילת מרב”ד.
להלן רשימה של סוגי נהגים שעשויים למצוא את עצמם בפני בדיקה רפואית של המכון ושל בעלי הסמכות שרשאים לדווח עליהם למכון:

  • עברייני תנועה: משרד הרישוי יכול להפנות עברייני תנועה לבדיקת מרב”ד על פי שיקול דעת או עם תום תקופת שלילה.
  • מעורבים בתאונות דרכים: משטרת ישראל יכולה להפנות נהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים לבדיקת מרב”ד.
  • נאשמים במשפט: בית המשפט רשאי להפנות נהגים לבדיקת מרב”ד, זאת ללא תלות האם הורשעו.
  • נכים: המוסד לביטוח לאומי עשוי להפנות נכים לבדיקת מרב”ד.
  • משתמשי אלכוהול או סמים: אנשים שנתפסו או הורשעו בשימוש אלכוהול או בסמים, גם אם הדבר לא נעשה במסגרת נהיגה, יכולים להיות מופנים לבדיקת מרב”ד על ידי משרד הרישוי, סמכות רישוי צה”ל או המשטרה.
  • נהגים מבוגרים: משרד הרישוי עשוי להפנות למרב”ד נהגים מבוגרים כדי לוודא את כשירותם לנהיגה.
  • נהגים בעלי בעיה בריאותית: רופא של אדם בעל בעיה בריאותית יכול לדווח על האדם למרב”ד, במידה והוא חושב שהבעיה הבריאותית עשויה לסכן את האדם ואת הסביבה בזמן הנהיגה.
  • מקבלי ומחדשי רישיון בעלי בעיה בריאותית: אדם בעל בעיה בריאותית שעשויה לסכן את עצמו ואת הסביבה בזמן נהיגה עשוי להישלח לבדיקה של מרב”ד.
  • מוציאי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד: מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד ישלח לבדיקה רפואית במרב”ד על ידי משרד הרישוי.
  • חייבים בבדיקת ביקורת: המכון הרפואי עצמו עשוי לקבוע בתום הבדיקה שהנהג צריך להגיע לבדיקת ביקורת בתום תקופה מסוימת.

הבדיקה של מרב”ד – שלבי ההליכים מול המכון הרפואי לבטיחות בדרכים:

בדיקת המכון הרפואי מתבצעת בדרכים שונות בהתאם לפרטיו של הנבדק ולסיבות לבדיקתו.
הנקודות הבאות באות לתת קווים כללים לגבי מה שניתן לצפות לו מהליך הבדיקה הרפואית:

  1. קבלת מכתב: זימון לבדיקה של מרב”ד תתקבל באמצעות מכתב מן המכון הרפואי, בו יהיה מפורט זמן ההגעה, הבדיקות הנלוות שהנבדק נדרש להן, הטפסים שעליו להביא עימו ופרטים נוספים.
  2. תשלום אגרה: בדיקת מרב”ד כוללת תשלומי אגרה אשר לא ניתן להימנע מהם או להפחית אותם – את תשלומי האגרה ניתן לשלם באופנים שונים, לרבות בתשלום אשראי במכון עצמו.
  3. הדרישות של מרב”ד: מרב”ד עשוי לדרוש מידע רפואי אודות הנבדק באמצעות טפסים רלוונטיים או באמצעות בדיקות ייעודית – כך, במכתב שיגיע לכדי הנבדק הוא יכול לצפות בקשות להמצאת מידע רפואי או מידע אחר, זימון לבדיקות במכון עצמו ודרישות לביצוע בדיקות חיצוניות.
  4. הבדיקות: הבדיקות של מרב”ד עשויות להיות בדיקות רפואיות מכל סוג, לרבות בדיקת נרקולוג, מבדקי אישיות ואף שיחות עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר.
    המרב”ד, כאמור, מבצע בדיקות רפואיות בכל תחומי הרפואה, על מנת לתת מענה לכל קשת הבעיות רפואיות מהן סובלים נהגים כאלה ואחרים. המדובר לרוב על בדיקות ראייה / עיניים, בעיות אורתופדיות, נוירולוגיות, קרדיאליות, פסיכיאטריות, וכן ראיונות אישיים עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. נוסף לכל אלו, במקרים שבהם מופנים נהגים על רקע ביצוע עבירת תעבורה חמורה או עבירה פלילית חמורה, יבצע המרב”ד בנוסף לבדיקות הרפואיות גם בדיקת גיליון הרשעות של אותו נהג, על מנת לבחון האם הנהג שעומד לבדיקה כשיר מבחינה אישיותית להחזיק ברישיון נהיגה.
  5. החלטת המכון: ראשית יצוין, כי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינו קובע דבר, אלא תפקידו להמליץ למשרד הרישוי האם לאשר מתן רישיון כזה או אחר לנהג / אשם מסוים, ולהפך – האם לשלול מנהג / אדם מסוים את האפשרות להחזיק ברישיון נהיגה לרכב מסוים.
    במידה ולאחר ביצוע כלל הבדיקות הנהג נמצא בעיני הבודקים ככשיר לנהיגה, ימליץ המכון הרפואי לבטיחות בדרכים למשרד הרישוי לאשר מתן רישיון נהיגה לאותו נבדק.
    אך במידה ולאחר ביצוע כלל הבדיקות הנהג נמצא כלא כשיר לנהיגה בעיני הבודקים, במצב שכזה, כאמור, ימליץ המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שלא לאפשר לאותו נבדק להחזיק ברישיון נהיגה לאותו סוג רכב אותו ביקש הנהג להחזיק.

אם זומנת לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים – כך עליך לנהוג:

עוד בטרם התייצבותך לבדיקות, פנה לעורך דין המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. עו”ד תעבורה זה יוכל לסייע לך להתכונן היטב לפני הבדיקות הצפויות לך, וכידוע, ככל שהנהג ידע מה צפוי לו, כך יוכל להיערך לכך בהתאם, וכך יגדל הסיכוי שישמור על רישיון הנהיגה שלו.

חשוב לזכור: אם היית מעורב בתאונת דרכים קטלנית, עורך דין תאונות דרכים וודאי יסייע לך בתהליך מול המרב”ד בכל הנוגע לשמירת רישיונך. אם ביצעת עבירות תעבורה קשות שבגינן נגזר עליך פסילת רישיון נהיגה לתקופה ממושכת, עו”ד תעבורה יסייע לך בתהליך מול המרב”ד בשמירת רישיון הנהיגה שלך. משמעות סיבת הבדיקה תזייע לך לבחור איזה עורך דין תעבורה לבחור – ובכך תוכל להגדיל משמעותית את האפשרות לשמור על רישיון הנהיגה שלך.

כמו כן, לעיתים יהיה צורך להצטייד בחוות דעת רפואיות לפני מועד הבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ולפיכך על הנהג להיערך לכך מבעוד מועד. עו”ד תעבורה של המכון הרפואי יוכל להפנות את אותו נהג שעומד לפני בדיקה לרופאים מומחים בתחום ליקוייו, וזאת על מנת להגדיל את הסיכויים לשכנע את חברי הוועדה שאותו נהג כשיר מבחינה רפואית להחזיק ברישיון נהיגה.

אם זומנת לבדיקה רפואית – אל תיקח את הזמן. ייתכן ותהליך ההכנה יארך זמן רב, לרבות פנייה לרופאים מומחים לצורך קבלת חוות דעת פרטיות, ולכן אלמנט הזמן הוא חשוב ביותר.

הנך מוזמן לפנות למשרדנו, ועו”ד תעבורה ילווה אותך בכל התהליך, החל מהכנה לפני הבדיקות הרפואיות ואפשרות לקבל חוות דעת פרטיות, וכלה בהגשות עררים וערעורים בפני הערכאות השונות על מנת לשמור על רישיונך ככל שניתן.

כיצד לערער על החלטת מרב”ד

לאחר קבלת החלטת המכון, יכול הנבדק לערער עליה באמצעים המותרים בחוק.
הערעור על ההחלטה מועבר בכתב אל המכון הרפואי, בו מפורטות הסיבות והטיעונים להגשת הערעור לרבות טפסים והמלצות רלוונטיים.
הערעור על ההחלטה יכול להיעשות מטעמים רפואיים (באם הנבדק סבור שחלק מן הבדיקות אינן משקפות את בריאותו) או מטעמים משפטיים (באם הנבדק סבור שאין עילה משפטית לביצוע הבדיקות, או שהבדיקות נעשו באופן לא כשר וכדומה).
ההנחיות המדויקות להגשת הערעור מתקבלות יחד עם החלטת המכון, אך ניתן להקדים ולתאר את הקווים הכלליים להגשת הערעור:

  • מסגרת זמן של 30 יום: הגשת הערעור צריכה להיעשות עד 30 יום לאחר אימוץ ההחלטה של מרב”ד על ידי משרד הרישוי.
  • אופי הערעור: הערעור הוא טקסטואלי, ויכול לכלול מכתב, תמונות ומסמכים אשר ישלחו בדואר.
  • כתובת הדואר לערעור:
    ועדת ערר לפי תקנה 195 לתקנות התעבורה
    בית החולים שיבא, תל השומר
    לידי ועדת ערר, ביתן 130
    מיקוד 5265601
  • אגרה: הערעור כרוך בתשלום אגרה, אשר לא ניתן להימנע ממנה או להפחית את הסכום שלה.
  • ערעור שני: אם גם וועדה מדרג ראשון פסלה את רישיונכם/דרישתכם, וגם וועדה מדרג שני דחתה ערעורכם, במצב דברים זה יש להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כלומר, להגיש עתירה מנהלית על החלטת משרד הרישוי). את העתירה המנהלית יש להגיש בתוך 45 ימים מהיום שבו קיבלתם את החלטת משרד הרישוי (כזכור, הוועדה הרפואית של המכון הרפואי מעבירה את המלצותיה למשרד הרישוי, והוא זה שמודיע לכם מהי החלטתו הסופית). העתירה המנהלית תוגש על שאלות משפטיות בלבד, ולכן, היכולת לבטל את החלטת משרד הרישוי / החלטות הוועדות הרפואיות של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – ייעשו ע”י נימוקים משפטיים ביחס לפגמים שנפלו בהחלטת הגופים הנ”ל. דוגמה לכך יכולה להיות, כאשר הוועדה לא נימקה כדבעי את החלטתה לפסול את רישיונו של הנהג, או לא התחשבה בכל השיקולים הרלבנטיים לעניינו בעת שנתנה את החלטתה וכו’.

האם חשוב להיות מיוצג על ידי עורך דין תעבורה בפני וועדת ערר?  

אקדים אחרית לראשית – ייצוג עו”ד תעבורה בוועדת ערר מגדיל משמעותית את הסיכוי להשבת רישיון נהיגה שנפסל. עורך דין תעבורה המתמחה בייצוג בפני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובפני וועדת הערר של המכון הרפואי עושה את הדברים הבאים, ובכך מגדיל משמעותית את הסיכויים:

  • קורא היטב את החומר הרפואי הקיים, ולעיתים אף מצרף חומרים רפואיים נוספים התומכים בטענותיו.
  • קורא היטב את נימוקי הדחייה של המרב”ד ובכך למעשה תוקף אותם בנימוקיו לוועדת הערר.
  • קורא ולומד היטב את חוות הדעת של המומחים במרב”ד, ובאמצעות רופאים מומחים מטעמו תוקף את החלטותיהם הרפואיות.
  • מסתייע המומחים רפואיים נוספים לצורך הערכת סיכויי הערר, ודרכים אפשריות לתקיפת החלטותיו של המרב”ד.
  • מנמק את הערר על סמך תקדימים, פסקי דין והנחיות ונהלים שהמרב”ד מחויב להם.

ועוד ועוד…

 

ההצלחות שלנו

שאלות ותשובות

שאלה מה הסמכות של ועדת הערר של המרב"ד?
החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים אינה סוף פסוק. על החלטותיו שלהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים ניתן להגיש ערר לוועדת ערר אשר ממוקמת בתל השומר רמת גן. למעשה מדובר בערכאה נוספת, עצמאית, המבקרת את החלטותיו של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.

תפקידה של ועדת הערר היא, בגדול, לשמוע את הטענות של הנהג או מי שמבקש להוציא רישיון נהיגה לסוג רכב מסוים, ולקבוע האם החלטתו של המכון הרפואי סבירה או לא. אם החליטה וועדת הערר שהחלטת המכון הרפואי סבירה – תותיר היא את החלטתו על כנה ולא תסטה ממנה. אם החליטה שהחלטת המכון הרפואי אינה סבירה – יכולה וועדת הערר לשנות את החלטת המכון ולתת החלטה בהתאם לנסיבות ולשיקול דעתה.
למעשה, וועדת הערר מוסמכת לפעול בכמה מישורים:
1. לדחות את הערר (ולמעשה להותיר את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כנה).
2. לקבל את הערר במלואו ולבטל את החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.
לקבל את הערר האופן חלקי, כך שהחלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים לא תבוטל במלואה אלא בהיקף הדרוש בלבד.
שאלה מה ניתן לעשות אם נדחיתי ע"י ועדת ערר בתל השומר?
אם הגשת ערר על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, וועדת הערר החליטה לדחות את טענותיך – גם הפעם אין זה סוף פסוק. אם למקרא נימוקי וועדת הערר מתגלים אי אלו כשלים או נימוקים לא סבירים, ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים על שאלה משפטית בלבד. לא ניתן לבסס את הערר על עניינים שברפואה, היות ותחום זה הוא בסמכותה של וועדת הערר, ואין בית המשפט לעניינים מנהליים מתערב בהחלטותיה של וועדת הערר בעניינים רפואיים טהורים. עם זאת, חשוב לדעת שהנושא הוא לא שחור ולבן, ולעיתים קביעה רפואית "נגועה" בחוסר סבירות היות ולמתלווים אליה נימוקים כאלה ואחרים השאובים מעולם המשפט המנהלי. לכן, אם התקבלה החלטה של וועדת הערר בתל השומר אשר דוחה את טענותיכם, אל תאמרו נואש ופנו עוד היום לעורך דין תעבורה שיסייע לכם בנושא חשוב זה.
שאלה האם כדאי להגיש ערעור על החלטות המרב"ד?
אין תשובה חד משמעית לשאלה זו, אך המציאות מלמד שהגשת ערעור מגדילה את הסיכוי באופן משמעותי להשבת רישיון הנהיגה לאחר שנפסל. חשוב לזכור, כי השארת החלטותיהם של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וועדת הערר, תאפשר לכם לגשת לבדיקה מחודשת רק בחלוף שנה ממועד הפסילה. לכן, לא ניתן להפסיד דבר מהגשת ערעור על החלטותיהם של הגופים הנ"ל – במקרה הטוב רישיונכם יוחזר לכם, ובמקרה הפחות טוב ממילא תוכלו להיבדק בחלוף שנה, כך שלא הפסדתם כלום. לכן, באופן חד משמעי וגורף, רצוי מאוד להתייעץ עם עורך דין וועדת ערר אשר מייצג נהגים בפני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים ובפני וועדות ערר מטעם המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, אשר יסייע לכם להתמודד עם התהליך להשבת רישיון הנהיגה שנפסל.
שאלה תוך כמה זמן צריך להגיש את הערר?
יש להגיש ערר תוך 30 ימים ממועד קבלת ההחלטה. לא ניתן יהיה להגיש את הערר לאחר מכן, כך שיש לפעול מהר מאוד על מנת לעמוד בזמנים אלו. חשוב לדעת, כי ייתכן ויהיה על הנהג לנקוט מספר פעולות לצורך הכנת נימוקי הערר, לרבות הצטיידות בחוות דעת מתאימה וכיוצ"ב, ולכן חשוב מאוד לפעול מהר – לפנות מהר לעורך דין תעבורה – ולא להתמהמה.
שאלה כיצד מגישים את הערר?
לאחר סיום כתיבת נימוקי הערר, וביצוע פעולות ההכנה במידה ונדרשו, יש להגיש את הערר באמצעות דואר רשום, ואליו לצרף את שובר האגרה לאחר ששולם. כמו כן, ניתן גם להעביר את הערר בפקס וועדת הערר שמספרו: 03-5661945.
שאלה אילו גורמים מוסמכים להעביר דיווח למרב"ד לגבי הצורך בביצוע בדיקת כשירות לנהיגה?
ישנם גופים רבים אשר מוסמכים להעביר פנייה למרב"ד לגבי נהג כזה או אחר. בין אותם גופים נמנים: משרד הרישוי, משטרת ישראל, בתי המשפט, המוסד לביטוח לאומי, צה"ל, רופאים, משרד הביטחון, וכיוצ"ב.
לאחר שהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים מקבל הפנייה מאחד הגורמים שצוינו לעיל, יזמן הוא את הנהג לבדיקה רפואית. לאחר ביצוע כלל הבדיקות, יעביר המכון הרפואי לבטיחות בדרכים את המלצתו למשרד הרישוי, וכן יעביר דיווח מפורט לגורם המפנה. כאמור, בסמכותו של המרב"ד ליתן למשרד הרישוי המלצה לחיוב או לשלילה, קרי הנבדק כשיר להחזיק רישיון נהיגה לסוג רכב מסוים, או להפך – הנהג אינו כשיר להחזיק רישיון נהיגה לסוג רכב מסוים.
שאלה מה ניתן לעשות אם המלצת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הייתה לא לאשר החזקת רישיון נהיגה?
במצב שבו המליץ המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שלא לאפשר לנהג מסוים להחזיק ברישיון נהיגה לכלי רכב מסוים, יכול אותו נהג שנפגע מההחלטה / המלצה לפנות לעורך דין המתמחה בדיני תעבורה, ובמיוחד עורך דין המתמחה בייצוג נהגים בפני המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ולהגיש ערר על המלצת המרב"ד וערר על החלטת משרד הרישוי.
ערר שכזה מומלץ להגיש באמצעות עו"ד תעבורה המתמחה בייצוג מול המרב"ד, וזאת יש לעשות תוך 30 ימים לכל היותר. וועדת הערר יושבת בהרכב של 3 רופאים, והיא רשאית לאשר את החלטת משרד רישוי, לבטלה, או לשנותה.
שאלה האם מרב"ד יכול לשלול רישיונות של נהגים?
לא, מרב"ד רק מעביר את המלצותיו למשרד הרישוי, אך משרד הרישוי נוטה לקבל את המלצות מרב"ד והוא אכן רשאי לשלול רישיונות.
שאלה האם אדם שלא ביצע עבירה יכול לקבל זימון למרב"ד?
כן, שלל סוגי נהגים עשויים להידרש בבדיקה רפואית של מרב"ד, גם אם לא ביצעו עבירה או לא נמצאו אשמים בביצוע עבירה.
ביניהם, אנשים שרשות הרישוי מבקשת לבדוק את כשירותם הבריאותית בגין נכות, גיל או בעיה בריאותית כרונית, אנשים שנתפסו משתמשים באלכוהול או בסמים גם כשלא בשעת נהיגה, מוציאי רישיון נהיגה לרכב ציבורי ומשא כבד, ועוד.
שאלה האם יש לשלם אגרה עבור בדיקת מרב"ד?
כן, ישנה אגרה קבועה שלא ניתן להפחית ממנה או לבטל אותה, ונדרשת לתשלום.
גובה האגרה נכתב על גבי מכתב הזימון.
שאלה אילו בדיקות עשויות להיכלל בזימון למרב"ד?
כל בדיקה רפואית שהמכון מוצא כרלוונטית, וזו עשויה לכלול אף פגישות עם נרקולוג, עם פסיכולוג או עם פסיכיאטר.
בנוסף לכך, אם ישנן בדיקות שהמכון מוצא כחיוניות לשם הבדיקה שלו, אך שלא ניתן לבצע אותן במכון עצמו, הוא ידרוש מן הנבדק לבצע אותן באופן חיצוני ולספק את הטפסים הרלוונטיים.
שאלה האם ניתן לערער על החלטת מרב"ד?
כן, ניתן להגיש ערעור על ההחלטה עד 30 יום מעת שהתקבלה.
הערעור כרוך גם הוא באגרה, והוא צריך להיות מוגש בכתב, לכלול נימוקים לערעור וטפסים ומסמכים רלוונטיים.
הערעור יגיע לוועדת הערעורים והיא תחליט באם לקבל אותו.
במקרה והוועדה החליטה שלא לקבל את הערעור, ואילו הערעור הוגש מטעמים משפטיים, ניתן גם לערער על ההחלטה הזו באמצעות פנייה לבית המשפט המחוזי.

מידע מקצועי

מסמכים רפואיים

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים – כל מה שרציתם לדעת בטרם הבדיקה

במהלך שנות עבודתנו מול המרב”ד, נתקלנו בהמון שאלות של לקוחות – ריכזנו את השאלות הנפוצות ביותר עבורכם על מנת לתת […]

הגשת ערעור בדיני תעבורה

פסק דין דגן נ’ רשות הרישוי – ביטול החלטת המרב”ד בשל הרכב הוועדה

במידה וזומנתם לבדיקה רפואית במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, חשוב שתשימו לב לפרט החשוב הבא שיכול להציל את רישיונכם: בוועדה הרפואית […]

הרכב רופאים בוועדת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

פסק דין אבי חיים דגן נ’ רשות הרישוי – ביטול החלטת המרב”ד בגין אי התאמת המומחים הרפואיים

מחלת כליות המחייבת טיפולי דיאליזה עמ”נ (ת”א) 19268-05-15 אבי חיים דגן נ’ רשות הרישוי מחוז ת”א והמרכז  רבים הם המקרים […]

משרד עו"ד לתעבורה חגי סער

ביטול החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים וועדת הערר בשל התנהלות לקויה

  עובדות המקרה: במהלך מלחמת לבנון השנייה הפציץ מטוס פנטום בטעות את כוחותינו. באותה תקיפה נהרגו 24 חיילי צה”ל. המערער […]

משרד עו"ד לתעבורה חגי סער

ביטול החלטת המרב”ד וועדת הערר בשל פגמים בתהליך קבלת החלטות

העובדות: המערער יליד 1976, נשוי ואב לשתי בנות, בעלים של חברת תוכנה אותה ייסד ובה הוא עובד. המערער סובל משיתוק […]

הרכב רופאים בוועדת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים

זימון לבדיקה במכון הרפואי לבטיחות בדרכים בשל צבירת נקודות תעבורה

המכון הרפואי לבטיחות בדרכים (או בשמו המקוצר – המרב”ד) מזמן אליו דרך קבע נהגים לצורך בחינת כשירותם לנהיגה. בפני המרב”ד […]